"מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת" (שיר השירים ו', י)
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו
"מי זאת הנשקפה כמו שחר" - דלמה [=מעשה], רבי חייא ור' שמעון בר חלפתא הוון מהלכין [=היו מהלכים] בהדא בקעת ארבאל בקריצתה [=בזריחה], וראו אילת השחר שבקעה אורה
אמר לו ר' חייא רבה לר' שמעון בר חלפתא: כך תהיה גאולתן של ישראל מצפצפת דכתיב (מיכה ז', ח): "כי אשב בחשך ה' אור לי", בתחלה היא באה קימעה קימעה, ואחר כך היא מנצנצת ובאה, ואחר כך פרה ורבה, ואחר כך מרטבת והולכת.
כך בתחלה (אסתר ב', כא): "בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך (שם ח', טו): "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות", ואחר כך (שם, טז): "ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'".
שיר השירים רבה - מדרש אגדה על שיר השירים. רש"י מזכירו בשם 'מדרש שה"ש', נקרא גם 'מדרש חזית' מפני שהוא מתחיל בדרשת הפסוק "חזית איש מהיר במלאכתו" (משלי כ"ב). בילקוט שמעוני הוא נקרא לעתים בטעות 'פסיקתא רבתי'. המדרש מסודר כסדר מגילת שיר השירים, והוא מחולק לשמונה פרשות, הזהות עם הפרקים של המגילה. לדעת ילינק שיר השירים רבה הוא לקט ממדרשים שונים: התלמוד ירושלמי, פסיקתא דרב כהנא, מדרשי ב"ר ויק"ר, פירושים מסדר עולם רבה, ספרא, ספרי ומכילתא. הוא קודם לפסיקתא רבתי, ונתחבר בערך במאה השמינית.