מה צריך להיות היחס בין המנהיג המדיני למנהיג הרוחני? ומהי המטרה של שני המנהיגים האלה בתקופת הבית השני?

 

יהושע הוא הכהן הגדול ואילו זרובבל הוא המנהיג המדיני ("פחת יהודה"). זכריה מעביר לזרובבל מסר, שההנהגה המדינית אמורה להיות כפופה להנהגה הרוחנית, ושלא הכוח והחיל אלא הרוח היא העיקר. זהו מסר יסודי ביהדות ותמצית הנבואה.

המראה שזכריה רואה בהקשר זה הוא מראה המנורה עם שבעת הנרות ושני הזיתים. שני הזיתים הם כלי קיבול של שמן המוצבים מעל המנורה ומטפטפים לתוכה שמן. כפי שפירשו המפרשים לאור הפסוקים בהמשך, שני בני היצהר דהיינו הזיתים מכוונים כלפי המלכות והכהונה דהיינו יהושע וזרובבל. הן המנהיג המדיני והן הכהן הגדול נמשחים בשמן ועל כן המשל הולם אותם. משמעות המראה היא שהם אמורים לפעול יחדיו למען מטרה משותפת. כמו ששני הזיתים נמצאים בשני צידיה של אותה מנורה ומזינים אליה את השמן יחדיו, כך אמורים הכהונה והמלוכה לפעול בהרמוניה וללא מתחים. לא כמוקדי מתח שונים אלא מתוך שיתוף פעולה בין שני המנהיגים. אף חגי בנבואתו (חגי ב') רואה אותם כפועלים במשותף ומנבא על שתי הדמויות באותה נבואה.

והנה, אם נבדוק למען איזו מטרה הם פועלים, הן בנבואת חגי והן בנבואת זכריה, התשובה תהיה שבנין המקדש היא המטרה שלמענה יהושע וזרובבל פועלים. משמעות העניין היא שאף למנהיג המדיני תפקיד מרכזי בבנין המקדש. ואכן, כבר לימדונו חז"ל שמינוי מלך הוא מצווה מקדימה לבנין בית הבחירה והסיקו מדוד על מעורבותו של המלך בעניין.

כמו כן, נשים לב שרק המטרה הזאת מופיעה בהקשר מפעלם. ואכן, בנין בית שני שונה מהותית מבנין בית ראשון בכך שעיקר הגאולה מתמקדת במקדש. בבית ראשון, הוקמה ישות מדינית עצמאית, ישראל נכנסו לארץ יישבו אותה וכוננו בה בית לאומי. רק כעבור ארבע מאות שנה ויותר הוקם המקדש. בבית שני, לעומת זאת, אין עצמאות מדינית אלא אוטונומיה חלקית בחסות מלכים זרים, אין מלכות בית דוד, ואפילו לא קיבוץ גלויות, וכל מה שיש זה בנין המקדש.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון