שיר תמים

ההידרדרות ביחס של שאול אל דוד, מתחילה לכאורה בתגובתו לשירת הנשים המשחקות "הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (ז). נראה מהשיר, במבט ראשון, שדוד שווה פי עשרה משאול, ושאול כועס על אמירה זו: "וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה" (ח).

אמנם, אפשר לטעון שלא הייתה לנשים המשחקות כל כוונה לפגוע בערכו של שאול:
ראשית, הנשים מקדימות בדבריהן את שאול לדוד, כלומר הכבוד שהן חולקות לשאול רב יותר.
שנית, מפורש כי מטרת השיר הייתה לקדם את פני שאול: "וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל לשור (לָשִׁיר) וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים" (ו) - כמובן לא כדי ללעוג לו.
ולבסוף, יחס המספרים בשירת הנשים תואם את דרך השירה המקראית: בפסוקים רבים בתנ"ך מופיע מספר בצלע הראשונה של הפסוק ובצלע השניה המספר מוכפל פי עשרה (או פי מאה), לדוגמא בספר תהילים, פרק צ"א: "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף – וּרְבָבָה מִימִינֶךָ" ובספר ויקרא פרק כ"ו: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה – וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ". אם כן, על שאול נאמר המספר הקטן יותר פשוט מפני שהוא הוזכר ראשון.

אם כך, מדוע שירה זו מכעיסה כל כך את שאול וגורמת לו להיות עוין את דוד מאותו יום והלאה?

ניתן להציע ששירת הנשים עוררה אצל שאול את זכר הנבואה של שמואל, שבה נאמר לו שמלכותו תועבר ממנו ל"רֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" (ט"ו, כח). חששו של שאול מתעורר עוד קודם בראותו את היחס החיובי של כל העם אל דוד המתואר לנו בתחילת הפרק. כעת, כששאול ממילא חושש שדוד הוא אשר הולך לתפוס את מלכותו, לא פלא שהוא גם נפגע בקלות משירת הנשים.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער