שגשוג או שממה?

נבואת הזעם של ישעיה בפרקנו קשה מאוד, ובתוכה משתלב פסוק הלקוח מעולם הצומח והחקלאות:

"בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי
וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי
נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה
וּכְאֵב אָנוּשׁ" (יא).

בקריאה ראשונה נראה שמדובר דווקא בנבואה טובה – שגשוג ופריחה, קציר ונחלה. ורק סופו של הפסוק מעיד כי ההיפך הוא הנכון.

המדרש בויקרא רבא הופך את מה שנראה לנו טוב - לרע. כך את השגשוג הוא הופך לסגסוגת – "ביום שנטעתי אתכם לי לאומה נעשיתם פסולת" ואת הזרע הפורח הוא הופך למי שזורע ואינו מקבל את התוצרת:

"ר' חמא בר' חנינא אמר: (משל) לאחד שהיתה לו ערוגה מלאה ירק, השכים בבקר ומצאה שהריקה (=נהייתה ריקה).
ר' ישמעאל בר נחמן אמר: (משל) לאחד שהיתה לו ערוגה מלאה פשתן, השכים בבקר ומצאה גבעולין (=ללא התוצרת)" (ויקרא רבה פרשת מצורע פרשה יח).

המדרש הופך את הפסוק למעשה ועונשו. המעשה בהיבט הדתי הוא של העם המערב בעצמו פסולת - ביקורת על שילובה של עבודה זרה בעם, והעונש הוא בהיבט הלאומי – פעולות כלכליות מקיפות שסופן שלא יניבו פירות לעושיהן.

החיבור בין המעשה לעונש והמהפך בפרשנות מותאם לרוחו של הפרק ולחלק הרע שבו, אבל השימוש במילים עם כפל משמעות הוא החידוש של הפסוק והמדרש. דווקא המציאות שנראית כל כך פורחת יכולה להסוות מאחוריה את העונש והמצב הקשה.

המדרש בדרכו, על ידי עיצוב ושינוי, הופך את ההרגשה של הקורא מטוב לרע ומיָפֶה למכוער ואולי מגלה את הפרשנות האמתית של דברי הנביא – שימו לב, מאחורי השפע והצמיחה יכול להסתתר רִיק גדול.

באדיבות אתר 929