מה הסיבה למפקד נוסף של שבט לוי? מהו השינוי שחל בימי דוד שהצריך ארגון מחדש של כל תפקידי הלויים?
מדוע נדרש ארגון מחדש של שבט לוי?
פירוק המשכן, העברתו ממקום למקום, והקמתו מחדש, היו התפקיד העיקרי של הלוויים בתורה (במדבר פרקים ג' וד'; ח' וי'); אף שהמשכן הוקם בשילה לתקופה ארוכה, עדיין היו יוצאים ממנו לצרכים שונים, ואפילו עם הארון; אחרי חורבן שילה, עבר המשכן לנוב, ואחר כך לגבעון. נדודי הארון מנעו את סיומו הרשמי של תפקיד הלוויים הקדום, המקורי.
המטרה העיקרית של דויד, 'קץ הנדודים' ומנוחת הארון בעיר דויד, והקמת הבית לה' בירושלם המאחדת, חייבו ארגון מחדש של שבט לוי (כג, כה-כו):
כי אמר דויד: הֵניח ה' א-להי ישראל לעמו,
וַיִשְכֹּן בירושלִַם עַד לעולם;
ו[לכן]גם לַלוים אין לשאת [עוד] את המשכן,
ואת כל כליו לעבֹדתו;
רוב התעודות העתיקות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בדורות האחרונים הן רשימות מנהליות וכלכליות! רק מיעוט מכיל טקסטים מעניינים, דת וחוק, שירה וסיפור; רוב רובם של המסמכים והספרים המיוצרים בימינו הם דו"חות ורשימות מנהליות וכלכליות, משעממות לחלוטין; רק מיעוט קטן כולל ספרות ושירה, הגות ותרבות.
רוב ספרי התנך שייכים למיעוט הקטן, המהפכני והמרתק, המסעיר והמַפרֶה, המעורר ומשפיע לדורות – והנה ב'דברי-הימים' אנו פוגשים מעט מן הרוב הגדול: רשימות יוחסין, רשימות ארגון ומנהל, שמות רבים בלתי מוכרים ובלתי ידועים [כל כך משעמם]!
בתורה, בתחילת ספר במדבר (פרקים א' עד ד', ז' וי'; ובפרק כ"ו, במפקד השני), יש מעט רשימות כאלה, אבל כל מי שמבין מהו מפקד אוכלוסין יודע, שזהו קיצור שבקיצור – רשימות מלאות היו ממלאות כמה ספרים!
בספר מלכים(-א ו' וז') מתוארת בפירוט יחסי תכנית הבנייה של בית ה', אבל גם כאן, כל מי שמבין באדריכלות יודע, שדרושים ספרים שלמים כדי לתת תמונה מלאה! ובספר מלכים אין רשימות שמות של עשרות ומאות מנהלים ואחראים בכל תחומי העבודה העצומה, אף כי ברור לחלוטין שהיו רשימות כאלה.
בתורה, במעשה המשכן (שמות ל"א, א-יא; ל"ה, ל עד ל"ו, ז) נזכרו רק שני שמות, "בצלאל ואהליאב", ובספר מלכים(-א ה', טו-כה; ז', יג-טו) נזכרו רק שני "חירָם מִצֹר", המלך הפניקי שסיפק את העצים, והאומן שבא ממשפחה מעורבת, "בן אשה אלמנה... ממטה נפתלי, ואביו איש צֹרי חֹרֵש נחשת" – כל השאר אנונימיים לחלוטין! והנה פתאום רשימות מנהל וארגון, קצרות יחסית אך כמובן משעממות, כי איננו מכירים את השמות, ואנו אוהבים סיפורים!
ארבעה רמזים מצאתי בפרק לסיפורים שלא סופרו:
הלויים נפקדו פעמיים, לראשונה, כמו בתורה (במדבר ג'), "מבן שלֹשים שנה ומעלה" (כ"ג, ג), ופעם שנייה, כחידוש של דויד, וכמו שאר שבטי ישראל בתורה (במדבר א'), "מבן עשרים שנה ומעלה" (כ"ג, כד) – האם הצרכים העצומים של הכנת הבנייה גרמו למפקד השני?
מספר הלוויים במפקד הראשון, "מבן שלֹשים שנה ומעלה... לִגְבָרים, שלֹשים ושמֹנָה אלף" (כ"ג, ג), ואילו בתורה (במדבר ד', מח), "שמֹנַת אלפים וַחמש מאות ושמֹנים" – מה זה אומר על הריבוי הטבעי של הלוויים מימי משה עד ימי דויד?
השמות של בני גרשון, קהת ומררי, אינם זהים לשמות שנזכרו לעיל (דברי-הימים-א פרק ו') ברשימות היחס – איזו תקופה משתקפת בכל אחת משתי הרשימות?
כמו בנות צלפחד (במדבר כ"ז, א-יא; ובפרק ל"ו), לאלעזר בן מחלי בן מררי במותו, "לא היו לו בנים כי אם בנות, וישאום בני קיש אחיהם" (כ"ג, כא-כב);
וסיפור אחד ידוע ומפורסם (כ"ג, יב-יד):
בני קהת, עמרם, יצהר, חברון ועֻזיאל, ארבעה;
בני עמרם אהרן ומשה –
וַיִבָּדֵל אהרן להקדישו קֹדש קדשים, הוא ובניו עד עולם,
להקטיר לפני ה' לשרתו, ולברך בשמו עד עולם;
ומשה איש הא-להים –
בניו יִקָראוּ על שבט הלוי [ואינם כֹּהנים]!