את דמותה של רבקה ניתן לאפיין כמי שרואה מבעד לרובד הגלוי את מה שחבוי אך קיים באופן פנימי. היא זו החוזה למרחקים גם כאשר המציאות העכשווית מלמדת משהו אחר.
המפגש הראשון שלנו עמה הוא כאשר עבד אברהם נוסע לחרן לחפש אישה לאדונו ליצחק (בראשית כב-כד). רבקה אשת החסד, שממהרת להשקות את העבד ואת גמליו, מוכנה לעזוב את ביתה, מבלי להתעכב, וללכת אל ארץ לא נודעת ואל אדם שהיא אינה מכירה. לבה אומר לה שזהו מקומה. כאשר היא פוגשת ביצחק לראשונה, עוד לפני שהיא יודעת בוודאות שזהו האיש אליו היא מיועדת (שם כד, סד-סו), היא נופלת מעל הגמל. ההתרגשות שאחזה בה נבעה מכך שהיא זיהתה שלפניה אדם מיוחד. ראייתה חודרת אל הלב.
גם בסיפור מכירת הבכורה, רבקה מתגלה כמי שרואה מבעד למה שגלוי כעת. יצחק אוהב את עשו "כי ציד בפיו" (כה,כח). עשו הוא איש שדה, אדם המסוגל להתמודד עם הפלשתים הסותמים את בארות אברהם ויצחק ומנסים לגרשו מהאדמה. יעקב, לעומת זאת, הוא איש תם, יושב אוהלים. כאשר יצחק בוחר לו ממשיך שיוביל את המשפחה הוא בוחר בעשו ומעוניין לברך אותו (שם, כז) מי, אם לא הוא, יכול להמשיך את האחיזה בארץ? אולם רבקה מביטה למרחק ומבינה שלא יתכן שהכוח יגבר על הרוח. לטווח ארוך עם ישראל צריך להיות מונהג על ידי אדם ישר ותם "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח,יט)