יותם עשה הישר בעיני ה', כעוזיהו אביו. והוא אף המשיך את מדיניות הפנים והחוץ של עוזיהו. אולם, גדול היה כוח הבן מכוח האב והכתובים לא מצאו בו, ביותם, שום דופי.
אף שנכתב בפתיחת הפרשה, שעשה יותם הישר בעיני ה' "ככל אשר עשה עוזיהו אביו" (ב), הנמנה עם המלכים הגדולים שקמו ביהודה, גדול היה כוח הבן מכוח האב. ומצאנו שיותם יחידי הוא בכל מלכי בית דוד, שלא מצאו בו הכתובים במפורש דופי כלשהו, ולהפך הם מדגישים אגב צרופי לשונות יחידאים: "כי הכין [=כיוון] דרכיו לפני ה' א-להיו" (ו). והמיוחס לרש"י כאן כתב בשם ר' אלעזר בר משה: "שבכל המלכים שלפניו ולאחריו מצינו בהם חטא חוץ מיותם... אבל יותם לא נמצא בו שום דופי".
למעשה המשיך יותם את מדיניות הפנים והחוץ של אביו, שמטעמו גם ניהל שנים רבות את ענייני הממלכה בחייו (כ"ו, כא). אף הוא הרחיב את תחומי הממלכה וביססה מבחינה כלכלית (ה). בדומה לאביו שקד על ביצורה של ירושלים הבירה (ג) ועשה ליישובם של חבלים דלי אוכלוסיה (ד).
וכבר העירונו בפירושנו, שעשה מה שעשה בעבר הירדן - במלחמתו בבני עמון - בתיאום עם מלך ישראל. ואפשר שגם בנידון זה הלך בדרך אביו. ואם אין ראייה חותכת לדבר זה, הרי יש לפחות מזכר במפקד המשותף שנערך בין שבטי עבר הירדן: "כולם התייחשו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל" (דברי הימים א ה', יז).
ההשוואה עם הפרשה המקבילה בספר מלכים מעלה לפנינו, ששם נזקפה לחובתו גנות אחת והיא אי הסרת הבמות (מלכים ב ט"ו, לה), דבר שחוזר ומדגיש ספר מלכים ברוב מלכי יהודה עד לימי חזקיהו. ספרנו לא מתעלם מגנות זו ורמז לה בלשון "ועוד העם משחיתים" (ב). וחסרים שם רוב מפעלי הבנייה של יותם ומלחמתו בבני עמון וההדגשה שלא מלחמה אחת לחם: "וכל מלחמותיו ודרכיו" (ז).על שתי הפרשיות המקבילות ניתן לומר בלשון חז"ל: "דברי תורה צריכין זה לזה, שמה שזה נועל זה פותח" (תנחומא חוקת כ"ג).
נערך ע"י צוות אתר התנך
מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים ב עמ' תתא-תתג