חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ז: יפתח מול אפרים
2. פס' ח-י: אבצן 
3. פס' יא-יב: אילון 
4. פס' יג-טו: עבדון
 
1. פס' א-ז: יפתח מול אפרים 

א. בדומה לסיפור גדעון סיפור יפתח אינו מסתיים בישועה והכתוב ממשיך ומספר על קורותיו, קורות המזכירים כמובן מאוד את סיפור גדעון ואת מלחמתו שלו עם בני עמו (ח'). אולם הדמיון מלמד גם על הבדלים גדולים: בעוד שכאשר התלוננו בני אפרים כנגד גדעון הוא פעל 'להרגעת הרוחות' הרי שיפתח יוצא למלחמה אכזרית נגדם (אכן, גם תגובתם קשה יותר כאן כאשר הם מאיימים לשרוף את ביתו). (עוד על ההבדלים בין יפתח לגדעון ניתן לשמוע בשיעורו של הרב מנשה וינר)

ב. פס' ב – יפתח טוען שהוא קרא להם והם לא באו. מידע זה לא נמסר בכתוב לפני כן ואין לנו יכולת לדעת מי צודק מבחינה מציאותית. יש שהציעו שהדברים כתובים כך בכוונה כדי שנבין שבכל מקרה אין זה מצדיק את מעשיו של יפתח.

ג. פס' ה – גם גדעון לכד את מעברות הירדן אך לטובת המלחמה במדין (ז', כד).

ד. פס' ז – יש לשים לב שבניגוד לשופטים אחרים, פסוק הסיום לסיפור יפתח אינו כולל אמירה באשר לשקט שהושג לפרק זמן כזה או אחר. זה וודאי מלמד על ההידרדרות ההולכת וגוברת לאורך התקופה.

2. פס' ח-טו: אבצן, אילון ועבדון

יש לשים לב שגם ביחס לאבצן וגם ביחס לעבדון מסופר על בנים רבים שהיו להם מה שמלמד על מספר רב של נשים, מציאות המתאימה למודל של מלוכה (כמו שראינו ביחס לגדעון, לעיל בפרק ח'). גם אזכור הקבורה שלהם הוא סממן מלוכתי כפי שמצוי בעיקר בספר מלכים.