א. פרקים ט"ז-י"ז מתארים את נחלת בני יוסף: אפרים ומנשה. ניתן לראות כי קודם כל מתאר הכתוב את הגבול הדרומי של שתי הנחלות יחד כנחלה אחת של 'בני יוסף' ורק לאחר מכן מופיע פירוט נפרד.
גם בסיום תיאור שתי הנחלות הפסוקים מזכירים את בני יוסף כמקשה אחת (י"ז, יד-יח). מעין זה מצאנו גם בתורה במפקד לאחר המגפה (במדבר כ"ו, כח ואילך).
ניתן ללמוד מכאן שלמרות דבריו של יעקב (בראשית מ"ח, ה) הקובעים שאפרים ומנשה חשובים כשני בניו של יעקב לעניין הנחלה, בפועל יש מימד מסוים בו שני האחים יורשים יחדיו כיחידה אחת.
ב. כמו נחלת יהודה, גם נחלת מנשה ואפרים גדולה מאוד יחסית לשאר נחלות השבטים.
ג. פס' י – בימי שלמה כבש פרעה את גזר במסגרת נישואי בתו עם שלמה (עיינו מלכים א פרק ט', טז).