פגשנו עד עתה שלושה סיפורים על שלושה שופטים: עתניאל, אהוד ודבורה. נראה שהרושם מהתנהלותם הוא חיובי, למרות העובדה שהעם חזר לדרכיו הרעות לאחר מות השופט, ולא עלתה עדיין שאלת האפשרות לחפש סוג הנהגה אחר. מסיפור גדעון ואילך מתחילה לנסר באוויר העולם שאלת המלוכה: כך לקראת סוף סיפור גדעון, וכך גם בשני הסיפורים הבאים על אבימלך ויפתח.
עוד יש לשים לב שבניגוד לשלושת הסיפורים הראשונים, הסיפורים שלפנינו (וכן סיפור שמשון) אינם מתארים רק את הישועה אלא מרחיבים מאוד בתיאור האישי של השופט ובצדדים חיוביים יותר וחיוביים פחות באישיותם. גם עובדה זו קשורה לשאלת המנהיגות: עמידת המנהיג מול ה', הדרך בה הוא רואה את עצמו ועוד.
באשר לסיפור גדעון, הסיפור משתרע על פני שלושה פרקים כאשר בגדול ניתן לחלקו לשלושה חלקים:
1. פרק ו' – פרק ז', טו: לפני מלחמת גדעון
2. פרק ז', טז – פרק ח', כא: תיאור המלחמה
3. פרק ח', כב – לה: אחרי המלחמה
פרק ו'
חלוקת הפרק:
1. פס' א-ו: הקדמה
2. פס' ז-י: דברי הנביא
3. פס' יא-כד: מינוי גדעון
4. פס' כה-לב: הריסת המזבח
5. פס' לג-מ: ההיערכות לקרב
1. פס' א-ו: הקדמה
כרגיל בספר שופטים, לאחר מות השופט מתואר שוב שהעם חוטא ושה' מעניש אותו על כך. אולם כאן ניתן לראות ש'מעגל הספר' משתנה מעט ולפני הישועה אנו מוצאים תיאור נרחב יותר של שעבוד.
2. פס' ז-י: דברי הנביא
א. גם תיאור ראשית הישועה שונה משאר סיפורי הספר עד כה. הכתוב לא מסתפק באמירה שה' שמע את הזעקה אלא הוא מוסיף תיאור של נביא המוכיח את בני ישראל לפני תיאור הישועה.
ב. רבים השוו בין פסוקים אלו לדברי מלאך ה' לעיל פרק ב' פס' א-ה. השוואה זו חושפת את ההבדל: שם העם הגיב בבכייה ואילו כאן העם אינו מגיב. מסתבר שהדברים נובעים מנתק שהחל להיווצר בין העם לה' לאור הייאוש שאחז בהם בעקבות השעבוד הקשה. כך מפורש בדברי גדעון בפסוק יג המביע תפיסה לפיה עזב ה' את הארץ.
3. פס' יא-כד: מינוי גדעון
א. גם כאן, כמו בחלקים הקודמים של הסיפור, ישנה חריגה מהסיפורים הקודמים על השופטים כאשר יש כאן תיאור ארוך של דרך מינויו של גדעון (תופעה זו נפגוש גם אצל יפתח).
ב. פס' יא – במקום לחבוט חיטים בגורן הוא עשה את זה בגת כדי להסתיר ממדין.
ג. פס' יח-כא – גדעון מנסה לבדוק מי באמת עומד לפניו באמצעות הגשת המנחה כאשר מסתבר שהוא הניח שלוּ הוא יאכל מהמנחה שהוא מגיש לפניו הרי שאין כאן מלאך. בפועל המלאך מגדיל את האות על ידי שפיכת המרק על האוכל.
4. פס' כה-לב: הריסת המזבח
מסתבר שמשמעותה העיקרית של פעולה זו היא לחזק ולבחון את כוחו האמוני של גדעון שכפי שראינו עד לעת עתה הוא היה רחוק מה'. הניסיון הוא גדול בעיקר לאור העובדה שהוא פועל כנגד אנשי עירו וכנגד בית אביו.
5. פס' לג-מ: ההיערכות לקרב
בקשת האות על ידי גדעון מפתיעה שהרי כבר נאמר שרוח ה' הייתה עליו והוא כבר אסף לוחמים. יש כאן עדות לחוסר הבטחון של גדעון, אותו עוד נפגש בהמשך. מסתבר שחוסר ביטחון זה קשור גם לתחושה שרווחה בעם כפי שבאה לידי ביטוי בדבריו של גדעון לעיל בפסוק יג.