פרק ג' - חציית הירדן

חלוקת הפרק:
1. פס' א-ה: הכנות לקראת חציית הירדן
2. פס' ו-יז: חציית הירדן

הסיפור הנסי של חציית הירדן מציג לפנינו כמה נימוקים שונים באשר לנחיצותו ומטרתו. בפרק ד' פסוק כד נאמר שהנס נועד הן כדי ללמד את עמי הארץ על כוחו של ה' והן כדי לחנך את ישראל לירא את ה'. שתי מטרות אלו מוזכרות גם ביחס למכות מצרים (שמות ט', יד; י', ב) ועולות גם ביחס לקריעת ים סוף (שם י"ד, לא; ט"ו, יד) ובסמוך נראה מקבילות רבות בין נס הירדן ונס קריעת ים סוף. מטרה נוספת, שלישית, מפורשת בפרק ג' פס' ז והיא לגדל את שמו של יהושע בעיני העם בדומה למשה, כפי שהכתוב הדגיש בפרק א'.
.
1. פס' א-ה: הכנות לקראת חציית הירדן 

א. פס' ד – רש"י מפרש שהמילים "למען תדעו" מוסבות על סוף פס' ג, והסיבה שאין להתקרב לארון היא מצד קדושתו. הסכנה הכרוכה בקרבה לארון מפורשת בכמה מקומות (במדבר ד', טו; שמואל א ו', יא; שמואל ב ו', ו). תפקיד הארון כמוביל הדרך מפורש בבמדבר פרק י', לג.

ב. פס' ה – "התקדשו" – משה עשה שימוש בביטוי דומה בהכנות למעמד הר סיני (שמות י"ט, י-יא). יש בכך כדי ללמד על מימד ההתגלות האלוקית המלווה את נס חציית הירדן. יש לשים לב, אומנם, שכאן אין פירוט של ההתקדשות וכן מדובר כאן על יום אחד בלבד.  
מהלשון "כי מחר" משמע שדברים אלו נאמרו בטרם הלינה על גדות הירדן שתוארה בסוף פסוק א. אולם, אם כך, מתי נאמרו דברי השוטרים לעם המובאים בפסוקים ב-ד? אפשרות אחת היא שדברי השוטרים נאמרו גם כן בטרם הלינה המתוארת בפסוק א ויש לפרש את הביטוי "מקצה שלשת ימים" (ב), כמתייחס לצו יהושע לשוטרים בפרק א' (יא), כך שהחצייה בפועל הייתה ביום הרביעי. אפשרות אחרת היא שדברי השוטרים נאמרו למחרת אותה לינה, ביום בו חצו, ורק דברי יהושע בפסוק ה אינם על פי הרצף הכרונולוגי והם אכן נאמרו באותו לילה עליו מסופר בפסוק א.

2. פס' ו-יז: חציית הירדן 

א. בפסוקים אלו עובר הכתוב לתאר את מעבר הירדן. פס' ו-יג מתארים את ההכנות האחרונות למעבר באותו היום, נשיאת הארון ונאומי ה' ויהושע ופס' יד-יז מתארים את המעבר עצמו.

ב. פס' ו-ח – על פניו בעוד שדברי יהושע בפס' ו ממשיכים את דברי השוטרים בפס' ג-ד על כך שהארון יוביל, הרי שדבר ה' בפס' ח קובע שהארון לא יוביל, לפחות בעת מעבר הירדן עצמו. האלשיך מבאר שכאן ולאורך הפרק יש מעין 'ויכוח' בין ה' ליהושע מי יתגדל בעיני העם בעקבות החצייה: ה' (ע"י זה שהארון המייצג אותו יוביל) או יהושע.

ג. פס' יב – צו זה נראה כלא שייך כאן שהרי לא נאמר מה לעשות עם האנשים הללו ועוד שצו ה' בעניין זה נאמר בכלל בתחילת פרק ד'. כמו כן, פס' יג ממשיך באופן ישיר את פס' יא. אפשר להציע שהצמדת הציווי על לקיחת 12 האנשים לציווי על מעשה הכוהנים נועדה להמחיש שחלק מרכזי במטרתו של נס זה הוא הזיכרון לעתיד לבוא ואם לא יהיה לכך זכר אין לו משמעות.

ד. פס' יג – "נד אחד" – לשון מקבילה לשמות ט"ו, ח, בסיפור קריעת ים סוף.

ה. פס' טז – "אדם העיר" – באזור גשר אדם של היום, כ 30 ק"מ צפונית ליריחו.