"וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת כִּי מוּסַב הַבַּיִת לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת עַל כֵּן רֹחַב לַבַּיִת לְמָעְלָה וְכֵן הַתַּחְתּוֹנָה יַעֲלֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה לַתִּיכוֹנָה" (מ"א, ז).
ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א ד"ה כיוצא בו
מניין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק? שנאמר: "ודמשק מנוחתו" (זכ' ט', א), ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר: "את מנוחתו עדי עד" (תה' קלב, יד). אמר לו: מה אתה מקיים "ונבנתה עיר על תלה” (יר' ל', יח)? אמר לו: שאין עתידה לזוז ממקומה. אמר לו: מה אני מקיים "ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב הבית למעלה" (יח' מ"א, ז), שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו שצרה מלמטה ורחבה מלמעלה ושערי ירושלם עתידים להיות מגיעים עד דמשק, וכן הוא אומר: "אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק" (שה"ש ז', ה), וגליות באות וחונות בתוכה שנאמר: "ודמשק מנוחתו" (זכ' ט', א), ואומר: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים ואומר והלכו עמים רבים וגו'" (ישע' ב', ב-ג).