"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם" (במדבר כ"ט, לה-לו)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס סימן טז
אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא:
ריבונו של עולם הרי אנו מקריבים שבעים פרים לשבעים אומות
לפיכך היו צריכין אף הם להיות אוהבין אותנו
ולא דיים שאין אוהבין אותנו אלא שונאין אותנו
שנאמר: "תחת אהבתי ישטנוני" (תהלים ק"ט, ד),
לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא:
כל שבעת ימי החג שהייתם מקריבים לפני קרבנות
על אומות העולם הייתם מקריבים שבעים פרים,
אבל עכשיו הקריבו על עצמכם ש"ביום השמיני עצרת תהיה לכם...
והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר אחד איל אחד".
משל למלך שעשה סעודה שבעה ימים
וזימן כל בני המדינה בשבעת ימי המשתה,
כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו
כבר יצאנו ידי חובותינו מכל בני המדינה
נגלגל אני ואתה במה שתמצא
בליטרא של בשר או ליטרא של דג או ירק.
כך הקדוש ברוך הוא אמר לישראל:
כל קרבנות שהקרבתם בשבעת ימי החג
על אומות העולם הייתם מקריבים,
אבל ביום השמיני נגלגל אני ואתם
במה שאתם מוצאין בפר אחד ואיל אחד.
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)