"וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ כִּי אֹמְרִים אֵין ה' רֹאֶה אֹתָנוּ עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ" (יחזקאל ח', יב)
"וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וָאֶשָּׂא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה" (יחזקאל ח', ה)
איכה רבה (וילנא) פתיחתות ד"ה כב רבי יהושע
מי גרם למקום [=למקדש] ליחרב? על שלא הניחו מקום שלא עבדו בו עבודת כוכבים.
בתחלה היו עובדין אותו במטמוניות, הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב] (יחזקאל ח'): "ויאמר אלי הראית בן אדם וגו' עושים בחשך וגו'",
וכיון שלא מיחו בידם חזרו להיות עושין אחר הדלת שנאמר (ישעיה נ"ז): "ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך",
וכיון שלא מיחו בידן חזרו להיות עושין על הגגות שנאמר (צפניה א'): "ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים",
וכיון שלא מיחו בידן חזרו להיות עושין בגנות שנאמר (ישעיה ס"ה): "זובחים בגנות",
וכיון שלא מיחו בידן חזרו להיות עושין בראשי ההרים שנאמר (הושע ד'): "על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו",
וכיון שלא מיחו בידן חזרו להיות עושין בשדות דכתיב (הושע י"ב): "גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי",
וכיון שלא מיחו בידן חזרו להיות עושין בראשי הדרכים שנאמר (יחזקאל ט"ז): "אל כל ראש דרך בנית רמתך",
וכיון שלא מיחו בידן התחילו (חזרו) להיות עושין ברחובות שנאמר (יחזקאל ט"ז): "ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב",
וכיון שלא מיחו בידן חזרו להיות עושין בעיירות שנאמר (ירמיה ב'): "כי מספר עריך היו אלהיך יהודה וגו'",
וכיון שלא מיחו בידן חזרו להיות עושין בחוצות שנאמר (ירמיהו י"א): "ומספר חוצות ירושלים שמתם מזבחות לבשת".
עד אימתי? עד שהכניסוה לבית קדשי הקדשים שנאמר (יחזקאל ח'): "סמל הקנאה הזה בביאה".
איכה רבה - מדרש אגדה פרשני על מגילת איכה. המדרש נערך בארץ ישראל, ככל הנראה במאה החמישית או השישית לספירת הנוצרים. לאחר עריכתו נעשה שימוש רב במדרש בדרשות בציבור בתשעה באב, וכך במשך הזמן הפך לשני חיבורים נפרדים, המשקפים נוסחים שונים של המדרש. נוסחים אלה התפתחו במקומות שונים: נוסח אחד התפתח באיטליה ובאשכנז והנוסח השני התפתח בספרד ובמזרח; לכל אחד מן הנוסחים נוספו מקורות שונים ומגוונים שעניינם אבל ונחמה. בידינו שתי מהדורות דפוס של המדרש המשקפות את שני נוסחיו: מדרש איכה רבה, בתוך 'מדרש חמש מגילות', ומדרש איכה רבה במהדורת בובר (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)