גם בעיצומם של ימי השואה המרים פיעמה בר' קלונימוס שפירא, האדמו"ר מפיסצ'נה הי"ד, האמונה שמתוך הצרות והייסורים תתגלה מלכות ה' בעולם. את המסר הזה הנחיל בספרו על בסיס הפסוק הפותח את פרקנו.
"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (במדבר ל"ג, ב).
על פסוק זה נעיין בתורה של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיסצ'נה הי"ד, המובאת בספרו 'אש קודש' (פרשת מסעי, ק"ז-ק"ח):
"וזה "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם...". כי רש"י פירש בשם המדרש: "משל למלך שהיה בנו חולה [והוליכו למקום רחוק לרפאותו. כיון שהיו חוזרין, התחיל אביו מונה כל המסעות. אמר לו:] כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך". אבל כל הצרות אלו מיני חבלים היו לגלות אור ה', "מוצאיהם למסעיהם על פי ה'". כי מלכות - פֶּה.... והמסעות... היו מוצאיהם על פי ה', להוציא את מלכות שמים.
רק זה החילוק - "ויכתוב משה": בשעה שכתב אחרי המסעות והצרות כבר ראו - "מוצאיהם למסעיהם על פי ה'", שהוא להוציא את "פי" ה' על ידי המסעות. "ואלה מסעיהם למוצאיהם" - אבל בשעה שהיו המסעות והצרות היו המסעות מקודם ואחר כך המוצאות, כי בשעת המסעות הרגישו רק הצרות".
ר' קלונימוס מפרש את המילים "מוצאיהם למסעיהם על פי ה'", שמטרת המסעות הייתה לגלות את מלכות ה'. משמעות המילה "מוצאיהם" היא מלשון להוציא, והמילה "מסעיהם" מתפרשת (לאור המדרש) כצרות שעברו על עם ישראל במדבר; המילים "על פי ה'" מלמדות שמתוך צרות המדבר התגלתה מלכות ה'. ה"פֶּה" בלשון הזוהר מבטא את ספירת המלכות, שהיא הגילוי של רצון ה'. כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו" (תהילים ל"ג, ו), זאת אומרת שהדיבור האלוקי שיוצא מה"פֶּה" מגלה את מלכות ה'.
אך יש הבדל בין נקודת המבט האנושית לבין נקודת המבט האלוקית - מבחינת הקב"ה, כבר בשעת הצרה גלוי וידוע לפניו כיצד הצרה בעצמה מגלה את מלכותו. על משה רבנו, שכותב את המסעות מנקודת המבט האלוקית, נאמר "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'", דהיינו שכבר בשעת המסע מתגלה מלכות ה', ולכן נאמר "מוצאיהם למסעיהם". אולם, מבחינת נקודת המבט האנושית, בשעת הצרה מלכות ה' נסתרת, ולכן נאמר בהמשך הפסוק "מסעיהם למוצאיהם": תחילה האדם נפגש עם המסע-הצרה, ורק בהמשך הוא זוכה לראות את המוצא, דהיינו את מלכות ה' שהתבררה דרך הצרה.
ר' קלונימוס מסיים את התורה במשפטים הבאים:
"עוד ירמז "ויכתוב משה את מוצאיהם"... בכתיבתו פעל שבכל דור, ובפרט בדורו של משיח, לא תהיינה הצרות והמסעות מקודם לעצמן, רק תיכף ומיד יתגלה שהן מוצאות פי ה', ויתגדל ויתקדש שמיה רבה על ידי ישועת ישראל".
כתיבת משה רבנו את "מוצאיהם למסעיהם" גורמת לכך שבכל הדורות, ואפילו בדורו של משיח, יתברר מיד שהצרות נועדו לגלות את מלכות ה', וגילוי מלכות ה' ייעשה על ידי ישועת ישראל מצרותיהם.
הדברים שנכתבו על ידי ר' קלונימוס בימי השואה המרים, בעוד הוא ושאר יהדות אירופה מוקפים בים של ייסורים, מדברים בעד עצמם. מתורה זו אנו יכולים ללמוד על עצמת האמונה שפיעמה בר' קלונימוס באותה תקופה אפלה - הוודאות של ר' קלונימוס שמתוך כל הצרות והייסורים מתגלה מלכות ה' ("מוצאיהם למסעיהם"). כמו כן, ההכרה שיבוא יום וגם האנושות תוכל להבין כיצד הייסורין גילו את מלכות ה' ("מסעיהם למוצאיהם"), מרשימה ומפעימה. מסוף הדברים מתברר שלמרות שחרב חדה הייתה מונחת על צווארו באותם ימים, הוא ציפה והאמין שישועת ה' תתגלה כהרף עין.
יהי רצון שנזכה להתגלות מלכות ה' בגאולה השלמה, במהרה בימינו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון