"שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ" (תהליפ פ"ו, ב)
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ד עמוד א
"שמרה נפשי כי חסיד אני" (תהלים פ"ו, א) -
לוי ורבי יצחק:
חד אמר: כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לא חסיד אני?
שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות,
ואני "חצות לילה אקום להודות לך" (תהלים קי"ט, סב).
ואידך: כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לא חסיד אני?
שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם,
ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה.
ולא עוד: אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי,
ואומר לו: מפיבשת רבי!
יפה דנתי? יפה חייבתי? יפה זכיתי? יפה טהרתי? יפה טמאתי? ולא בושתי...
תנא: לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו,
ולמה נקרא שמו מפיבשת? - שהיה מבייש פני דוד בהלכה.
לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב.
ואמר רבי יוחנן: לא כלאב שמו אלא דניאל שמו,
ולמה נקרא שמו כלאב? - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה,
ועליו אמר שלמה בחכמתו: "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (משלי כ"ג, טו),
ואומר: "חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר" (שם כ"ז, יא).