אחז הרשיע יותר מכל מלכי בית דוד ואפילו בעת צרה המשיך למעול בה'. פקפוקו בנבואה ובקשת העזרה מאשור הביאו לכך שיהודה הותקפה מכל עבריה.
מעשי אחז ערוכים על דרך הניגוד למעשי אביו ולמעשי בנו כאחד. ובלשונם הציורית של חז"ל: 'שמוטל בין שני צדיקים, בין יותם לחזקיהו' (סנהדרין קד ע"א).
העולה מן הכתובים כאן הוא שאחז הרשיע יותר מכל מלכי בית דוד. ולכאורה אף יותר ממנשה. במנשה נאמר: "וכהצר לו חלה את פני ה'..." (ל"ג, יב) ואילו באחז נאמר: "ובעת הצר לו ויוסף למעול בה'" (כב). ולא זו בלבד שהוא עצמו עבד עבודה זרה (ב-ד) אלא גם טרח להפיצה "ובכל עיר ועיר ליהודה" (כה), ומתוך 'טירוף דעת', כלשונו של יוסף בן מתתיהו, השבית את עבודת התמיד בבית המקדש ונעל את שעריו (כד), וכפה, כנראה, על הכוהנים הנאמנים לה' לעבוד בבמות.
העולה מן הכתובים כאן, וכן ממקבילותיהם בספרי ישעיהו ומלכים, שתפס אחז במדיניות מעשית וסבר, שאין טעם להילחם באשור, שהשעה משחקת לה. ומכיוון שסבר כך, סרב להצטרף לברית, שחברו בה ארם ואפרים כדי להילחם באשור. ואילו אלה החליטו לצרף את יהודה לבריתם בכוח, ועלו למלחמה עליה להמליך בה - במקום אחז - את בן טבאל (ישעיהו ז', ו).
ישעיהו עודד את אחז בסרובו וביקש לחזקו מפני "שני זנבות האודים העשנים האלה" (ישעיהו ז', ד) וניבא לו שתוכניתם "לא תקום ולא תהיה" (ישעיהו ז', ז). אבל אחז פקפק בנבואה, וכמעמיד פנים של יראת שמיים מופלגת, אף לא נענה להצעת ישעיהו ולא ביקש אות מה'. במקום לבקש את ישועת ה' העדיף לפנות אל מלך אשור ולבקשו שיושיעו הוא מכף אויביו העולים עליו. פירושה המעשי של בקשתו זו היה, שיעלה אשור ויילחם בארם ובאפרים, ומלך אשור 'נעתר' לבקשתו, לאחר ששיחדו אחז בממון רב. ועל כך הוכיחו הנביא קשות.
ואמנם היכה תגלת פלאסר את מלך ארם דמשק וסיפח את ארצו אל ממלכת אשור וכן היכה את מלך ישראל וקרע חבלים נרחבים מארצו וסיפחם אל ממלכתו והגלה את תושביהם לארצות רחוקות. אבל מעשים אלה "לא חזקו" את אחז "ולא לעזרה לו" (כ-כא) ובימיו הגיעה ממלכת יהודה לשפל, שלא היה לה כמותו שנים רבות ויהודה הותקפה מכל עבריה: ארם ממזרח, אדום מדרום, פלישתים ממערב וישראל מצפון. ועוד: האדומים, בסיוע הארמים, קרעו מממלכת יהודה את חבל אילת, והפלשתים קרעו ממנה אחדים מחבלי השפלה החשובים (יח-יט). יהודה הייתה לממלכה כנועה לאשור ונתחייבה לתת לה מס כבד שדלדל את אוצרותיה ועשה אותם "חלק" (כא), כלומר הוצגו ככלי ריק.
נערך ע"י צוות אתר התנך
מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים ב עמ' תתיח-תתיט