מסרים לדורות

בפרקנו ישנה התיחסות כפולה לנדודי ישראל במדבר (ב-ד; יד-טז). פעמיים מוזכרות ההליכה במדבר ואכילת המן, במטרה להזכיר לעם את תלותם בה'; אך בכל אחת מהפעמים מוזכרת המטרה אליה כיוון ה' באופן שונה:
א. "לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא" (ב)
ב. "לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ" (טז)

נראה כי המטרות השונות משקפות את הכוונה השונה שהיתה לה' מול דור המדבר לעומת כוונתו מול הדור הנכנס לארץ.

המטרה הראשונה מוכרת לנו מן העבר, כבר מאכילת המן הראשונה ביציאה ממצרים:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" (שמות ט"ז, ד)
מטרה זו משקפת את מטרת כל נסיונות ה' את ישראל בדור המדבר. ולכן הפסוק בחלק הראשון של פרקנו (פס' ב) מזכיר את משך תקופת הנדודים לה 'זכה' דור זה - 40 שנה במדבר.

לעומת זאת, בחלקו השני של פרקנו, לא מצויין זמן ההליכה במדבר, כיוון שמדובר בשנה האחרונה לשהותם במדבר, והכתוב מסתפק בציון עצם המעבר בו "הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא..." (טו). המדבר המתואר בחלק השני מזכיר במפורש את הנחשים השרפים (טז), ומתיחס לאירוע חד פעמי דווקא מתקופת נדודי דור ההמשך.

יוצא, אם כן, שדרך דברי המוסר של משה, אנו מגלים כי למסע במדבר היו כוונות נלוות, בדמות ניסיונות לעם בטרם הגיעו לארץ המובטחת.

כלפי דור המדבר, הניסיון לבש צורה של בחינה אמיתית. ה' רצה לייסרם כייסר אב את בנו, אך הניסיונות היו ריאליים על שני צדדיהם: "למען אנסנו הילך בתורתי אם לא" (שמות ט"ז, ד), ושוב "התשמר מצוותיו אם לא" (ב).

לעומת זאת, את הדור השני ה' התחייב להביא אל הארץ יחד עם גזירת הכליון של דור האבות - "וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִירָשׁוּהָ" (א', לט)
מאחר שגורל הדור השני נחתם זה מכבר לחיים, ותכליתם כבר הוכרעה - "לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ" (טז), מטרת הנסיונות שעובר דור זה חייבת להשתנות: הולדתו של דור זה בתנאים משופרים עלולה לסייע בקרבו לפתח בעתיד תחושת גאווה, כיוון שאיננו מכיר את החלופה לחיים שכאלו. דור זה זקוק למסר אחר, שיעמידו על האמת בהכרת ה' כמקור לכוחו והצלחתו, כדי שידע להעריך את מציאות חייו בארץ בממדיה הנכונים.

נראה, שהמישור האמיתי בו נבדלים קורות הבנים מהוריהם, הוא בהבדל מצד הכוונתו של ה', ולאו דוקא באופן התנהגותם שלהם.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון