הכתוב מתאר את עלייתו של שישק על ירושלים, אך התמונה, כפי שהיא עולה מהממצא הארכיאולוגי, רחבה יותר.

 

בתמונה: תבליט מסע הכיבושים של שישק במקדש אמון.
By Olaf Tausch ,from Wikimedia Commons

"וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָםִ. וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כׇּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה." (מלכים א י"ד, כה-כו ובדומה לכך בדברי הימים ב י"ב, ב-ט).

מסעו של פרעה שישק, המזוהה עם פרעה שושנק הראשון, נערך לארץ ישראל בסביבות 925 לפנה"ס ומוזכר בתנ"ך פעמיים (מלכים א י"ד, ובדברי הימים ב י"ב). הכתוב מתאר את עלייתו של שישק על ירושלים, אך התמונה, כפי שהיא עולה מהממצא הארכיאולוגי, רחבה יותר.

על קירות מקדש אמון בכרנך שבמצרים הנציח שישק בתבליט את ניצחונותיו על הערים השונות. מופיעות בו דמויות קשורות המוחזקות על ידי האל אמון, ובתוכן מצוינים שמות הערים שכבש, ביניהן ערים בישראל וביהודה.

לפי הרשימות שיחזר פרופ' מזר את מסלול מסעו של שישק בארץ: הכח המצרי העיקרי שם פניו לעבר ממלכת ישראל ושם זרע את רוב ההרס, ראשים נוספים התפצלו לכיווני משנה כגון: הנגב (ערד, עצם) והרי בנימין (גבעון, קריית יערים). ירושלים איננה מוזכרת ברשימות שישק אך יש לשער כי כיבוש גבעון, הממוקמת צפונית לבירתו של רחבעם, הייתה מאורע מפחיד דיו כדי לשלם כופר ולאזכר את המסע בכתובים.

מטרת מסעו של שישק לארץ איננה ברורה. יש לשער ששישק, שהיה בן לשושלת מצרית זניחה, רצה לאשש את שלטונו במצרים על ידי שיחזור של מסעות מלחמה מפוארים שעשו הפרעונים הגדולים שקדמו לו בכנען, טרם כניסת בני ישראל אליה, עת כנען הייתה קולוניה מצרית.

בימי שישק כוחה של מצרים כבר תש והוא הסתפק במסע ביזה. הכוחות העולים החדשים באו מצפון - אשור ובבל.

כתבה: גלית ליטני

באדיבות אתר 929