"וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר" (שמות ל"ז, יז)
תמצא בכל המעשה שידייק לשון המעשה כלשון המצוה
וצריך לדעת למה שינה במנורה, שבמצוה אמר "מנורת זהב" (שמות כ"ה, לא) וכאן אמר "את המנורה".
ואולי כי לפי מה שאמרו ז"ל (מנחות כ"ח, ב) כי המנורה באה גם מהמתכות דכתיב "תעשה" לרבות,
לזה אמר ה' "מנורת זהב", לומר כי מה שהתיר בריבוי "תעשה" אינו אלא לדורות, אבל במשכן מעכב להיות זהב,
ולזה הסמיך "מנורת זהב" בלא הפסקה לומר שאין מעשיך במנורה אלא של זהב.
או על זה הדרך: "מנורת זהב" ולא "מנורת שאר מתכות" הגם שהכשרתים לך,
ודקדוק זה אין שייכות להודיע במעשה אלא הודיע שקיים מצות ה' ועשאה זהב.
אור החיים - ר' חיים בן משה אבן עטר, חי בין השנים 1696-1743. מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים. היה מקובל, פוסק הלכה, פרשן מקרא ופרשן תלמוד, פעל במרוקו כארבעים שנה, עבר לאיטליה, ואחר כך עלה לארץ והתיישב בירושלים.