מנהיגות הראויה לאמון הציבור

בשמות פרק י"ח מופיע ההליך הראשון של מינוי שופטים ישראליים.
מיהם האנשים שאמורים להתמנות לתפקיד?
"אַנְשֵׁי חַיִל" (כא) - אנשים הראויים להנהיג ציבור גדול, כך לדברי הרמב"ן, "אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" (שם) - שאין להם חפץ בריבוי זהב וכסף, כדברי המכילתא, "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם בְּכָל עֵת" (כב) - העומדים תמיד לרשות הציבור, על פי הרמב"ן.
הביקורת כלפי מוסדות השלטון במדינה היא הבון טון של ימים אלו, אולם צריך לזכור, כי אימון הציבור במוסדות אלה הוא יסוד ראשון במעלה לקיומה של המדינה הדמוקרטית.
"אין לנו, לשופטים, לא חרב ולא ארנק; כל שיש לנו, הוא אימון הציבור בנו" אמר הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, אהרון ברק, ואכן, נשמת אפה של הדמוקרטיה היא יחסי הגומלין בין הציבור ובין נבחריו. 

כיצד דואגת התרבות הדמוקרטית לקיומו של אימון זה?

ראשית, על ידי הצבת האנשים הטובים ביותר בעמדות המפתח, הם 'אנשי האמת',

שנית, על ידי ייצור מנגנוני פיקוח וביקורת דוגמת הפרדת הרשויות, התביעה לשקיפות ועוד.

ומעל הכל – היכולת להחליף את השלטון.

אלה יבטיחו כי "גַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלום" (כג).
 

באדיבות עמותת 'יסודות' - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, במכללה האקדמית הרצוג