נכיר את מלכות יותם בגדולתה, ויחד עם זאת, נראה את ההתרסקות של צבא עוזיהו-יותם מול הכובש האשורי, ואת הקשר שלה להתרסקות האמונה בה' של אחז בנו
מלך יחיד בכל מלכי יהודה וישראל, ובכל בית דוד, שלא נזכר לו חטא ולא כישלון, ממש כשמו[1] - המלך התם, תמים בשם ה'.
יותם משל בתוך ימי אביו, מעת שנצטרע עוזיהו, וחלק ניכר מן ההישגים של ימי עוזיהו, הם באמת הישגי יותם; בראש ובראשונה, ובדומה לאביו עוזיהו, ייצב יותם את הממלכה כאשר הרחיקה הצרעת את עוזיהו גם מבית ה', וגם מבית המלך, אל "בית החפשית" (כו, כא) - "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה עזיהו אביו, רק לא בא אל היכל ה' [להקטיר כמו אביו], ועוד העם משחיתים"![2] (כז, ב);
יותם המשיך את מפעלי הבנייה הגדולים, שהחלו בימי עוזיהו, וכנראה, היה צורך בשיקום נוסף של בית ה', ושל חומת העיר, אולי בעקבות הרעש - "הוא בנה את שער בית ה' העליון, ובחומת העֹפֶל בנה לָרֹב (=חיזוק גדול), וערים בנה בהר יהודה..." (כז, ג-ד);
יותם גם המשיך ושמר על עוצמת הממלכה מימי עוזיהו וירבעם בן יואש מלך ישראל, וכאשר נרצח בנו של ירבעם, ופרצה מלחמת אחים בישראל בין הגלעד לבין השומרון, ונחלשה מאד השליטה הישראלית בעבר הירדן מזרחה - מלך בני עמון הרים ראש, אך יותם תפס את מקומם של מלכי בית יֵהוּא, "והוא נלחם עם מלך בני עמון, וַיֶחֱזַק עליהם", וקיבל מהם מס כניעה "מאה כִּכַּר כסף, ועשרת אלפים כֹּרים חִטים, ושעורים עשרת אלפים", וכך גם "בשנה השנית והשלִשית" (כז, ה).
לכן, אין לשלול את הסברה של חוקרים חשובים,[3] שיותם גם הוביל בשם אביו את הקואליציה האנטי אשורית (אחרי מות ירבעם בן יואש) עד חמת ושַׂמַאל (בצפון סוריה), כדי לעצור את ההתעצמות האשורית בהנהגת תִגְלַת-פִּלְאֶסֶר, ולכן נזכר 'עַזְרִיָאֻ מלך יַאוּדַי' בכתובות הכובש האשורי כתופס שלטון (בלתי חוקי) בארץ שַׂמַאל, שמצפון לחמת, שהודח על ידו. אם סברה זו נכונה, זו הייתה תחילת הנפילה הגדולה גם של צבא עוזיהו בהנהגת יותם, כי תִגְלַת פִּלְאֶסֶר השתלט באותן שנים[4] (743 עד 733 לפנה"ס) על כל מרחבי סוריה, ובהמשך גם ישראל, מצפון.
זו כנראה הסיבה למהפך מקצה לקצה - מיותם אשר "הכין דרכיו לפני ה' א-להיו" (כז, ו), אל אחז בנו, שקיצץ את שם ה' משמו - באחת מכתובות תִגְלַת-פִּלְאֶסֶר הוא נקרא 'יַאוּחַזי מלך יַאוּדַי',[5] ואילו במקרא, בחותם 'עבד אחז',[6] וגם בחותם 'לחזקיהו [בן] אחז', שנמצא בחפירה בירושלים,[7] הוא נקרא תמיד 'אָחָז'!
ההתרסקות של צבא עוזיהו-יותם מול הכובש האשורי, יכולה להסביר את התרסקות האמונה בה', בבית דוד, מיותם - לאָחָז!
*
את 'הרביעיה' הראשונה של מלכי בית דוד הובילו בשם ה', דוד ושלמה
את 'הרביעיה' השנייה הובילו בשם ה', אסא ויהושפט
את 'הרביעיה' השלישית חתמו בשם ה', עוזיהו ויותם
ואז תמה תקופה של עצמאות, והחל 'הסתר הפנים' של ההשתלטות האשורית.
אך למרות הנפילות הקשות, בית דוד יקום מחדש, שוב ושוב -
אבל 'ברביעיה' הרביעית יתבלט בדרך ה', רק חזקיהו
ו'ברביעיה' החמישית, רק יאשיהו
בראשית הבית השני, בפעם השישית, זרובבל
להופעה השביעית בשם ה', עם ישראל מייחל ומתפלל אלפי שנים.
---------------------------------------
[1] ראו בפירוש (המיוחס ל)רש"י בפרק זה (כז, ב); וראו סוכה מה ע"ב, וברש"י שם.
[2] זהו ביטוי חריג ביחס לניסוח הרגיל, "עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות", ואולי יש כאן רמז לנבואות הקשות של ישעיהו (ב' עד ה') נגד ההשחתה המוסרית בימי עוזיהו.
[3] ראו מאמרו של ח' תדמור, 'עזריהו מלך יהודה בכתובות אשור', בימי בית ראשון - מלכויות ישראל ויהודה, ירושלים תשכ"ב, עמ' 163-158; למרות הצעות קריאה אחרות לתעודות האשוריות, עדיין יש מקום לסברה.
[4] קרב ההכרעה על צפון סוריה (738 לפנה"ס), הסתיים בניצחון אשורי מוחלט.
[5] ראו א' דמסקי, מדריך במקורות חיצוניים לתולדות ישראל בימי המקרא, רחובות תשמ"ב, עמ' 46.
[6] אנציקלופדיה מקראית, כרך א' עמ' 207.
[7] החותם נמצא בחפירות העופל, מדרום להר הבית (אילת מזר), ונוקה במפעל הסינון בעמק צורים.