שלוש פעמים מופיע בתנ"ך מלאך וחרבו שלופה בידו. מה משותף לשלוש ההתגלויות האלה? מה מטרת ההתגלות באופן זה?

 

במרכז תיאור המגפה בפרקנו מסופר על התגלות מלאך ה' לדוד, עם חרבו שלופה: "וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם" (טז) 

התגלות של מלאך ה' עם חרב שלופה מופיעה בתנ"ך בשני מקומות נוספים:

בסיפור בלעם ובלק בספר במדבר נאמר: "וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ" (במדבר כ"ב, כג).

גם בספר יהושע, עם תחילת המלחמה על הארץ מופיע תיאור דומה: "ויְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ. וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי" (יהושע ה', יג-יד).

הרושם הראשון מהתגלות המלאך הוא כאילו מטרתו להשחית, אך בפועל – רק בימי דוד המלאך בא כדי להשחית, וגם אז, ההתגלות של המלאך היא זו שמביאה דווקא לעצירת המגפה. אם כן - מה מטרת ההתגלות של מלאך וחרבו שלופה בידו?

בלעם הולך עם שרי מואב כדי לקלל את ישראל על אף שהוא יודע שזה מנוגד לרצון ה'. המלאך אינו מנסה לעצור את בלעם, אלא מבהיר לו את רצון ה' ומסביר לו שהקללה והברכה אינן נתונות בידיו, אלא ביד ה', ושרצון ה' הוא שיתממש.

המלאך המתגלה ליהושע לא בא להרוג את יהושע, ואף אינו כועס או מוכיח את יהושע על מעשה כלשהו. לדברי האברבנאל, המלאך מתגלה ליהושע כדי להודיע לו שכיבוש יריחו ייעשה על ידי שר צבא ה', ולא בידי אדם.

משני הסיפורים האלה אנו יכולים ללמוד שמלאך ה' מסמל את רצון ה', והוא מתגלה במקרים שבהם יש צורך להדגיש שההתרחשות איננה בידי אדם, אלא בידי ה'.

פעם נוספת מתגלה מלאך ה' וחרבו שלופה בידו, בימי דוד.

לאחר שדוד סופר את העם, הוא מבין שטעה ומבקש לכפר על חטאו. ה' מאפשר לו לבחור את העונש שיוטל עליו, ודוד בוחר במגפת דבר מפני שהוא מעדיף "אֶפְּלָה נָּא בְיַד ה' " (יג).

הדֶּבֶר הוא  העונש היחיד שכל בני האדם אינם חסינים מפניו במידה שווה, עשירים ועניים גיבורים וחלשים, ומשום כך ניכרת בו יד ה' השולטת בכול. לפי ביאור זה, המשך הפסוק: "וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּל"(יג) – משמעותו, שדוד איננו רוצה בעונש הנראה כנתון לשליטת האדם. ואכן, הפסוקים מדגישים שהדֶּבֶר הוא נפילה ביד ה'.

מעתה, לא ייפלא שגם בסיפור זה מתגלה מלאך ה' וחרבו שלופה בידו. גם כאן, המלאך בא לבטא את העובדה שההתרחשות היא מעשה ה'.

אמנם כאן לא היה צורך לרמוז לדוד על כך, אלא הייתה זו בחירתו של דוד, שביקש שהעונש יהיה כזה שמבהיר לכול שלא מדובר כאן באסון אקראי ו'טבעי', אלא יד מכוונת מאת ה' – "אֶפְּלָה נָּא בְיַד ה' " (יג).