"וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה" (דברי הימים ב כ', א)

"ועמהם מהעמונים" (דה"ב כ', א) -

אמרו במדרש שהם בני שעיר, כי כן זוכר אותם בסוף הענין (פס' כג),

וקראם "עמונים" כי התנכרו והתחפשו ולבשו בגדי עמונים, כדי שלא יכירום בני ישראל,

לפי שהיו תחת יד מלכי יהודה עד שפשעו בימי יהורם בן יהושפט.

ויתכן לפרש שהיו אומה אחרת נקראו בני עמונים,

כי לא נקראו בני עמון "עמונים" בשום מקום כי אם "בני עמון",

והעמונים היו אומה אחרת נקראו כן על שם מקומם,

וכן בדברי עזיהו: "ויתנו העמונים מנחה לעזיהו" (דברי הימים ב כ"ו, ח).

ואפשר שהם העמונים - "המעונים" שזכר שם (דברי הימים ב כ"ו, ז-ח), והוא הפוך, והוא הנכון.

ושם מקומם מעון וכן מצאנו בספר שופטים "וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם" (שופטים י', יב). 

 

 

 

רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן ע"י ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהלים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.