מיהי אשת החיל?

נראה שלעיני החכם רחפה דמות אשה מסויימת ומפורסמת "בשערים" ונראה שיש לזהותה עם דמותה של רות, האשה היחידה במקרא שזכתה במפורש בכנוי "אשת חיל"... ואפשר שנאמר שיר זה תחילה בשעת הספד לאשה דגולה זו...

עם זאת, אין כל ספק שיש גם בשיר הזה פשט וסוד, כעדות שם הספר ("משלי")... ומצאנו שהחכמה דמויה בחלק הראשון של הספר (פרקים א'-ט') לאשת חיל, בעלת בית מפואר, ולרשותה נערות רבות, והיא שולחת אותן לקרוא לסעוד על שולחנה, והיא גם שומרת על בניה מפיתוייה של אשת הכסלות...

ומאחר שזיהו חז"ל את החכמה, הדמויה בספרנו לאשה, עם התורה, דרשו אף את השיר 'אשת חיל' על התורה, דרכי לימודה ולומדיה...

ואילו הרמב"ם כתב בעקבות הפילוסופים וחכמי האומות אשר מעולם, שהיו מדמים את החומר לנקבה ואת הצורה לזכר: "ודימה החכם את החומר, שהוא סיבת כל התאוות הגופניות הללו באשה זונה, ועל משל זה בנה את כל ספרו... ונבאר איך סיים ספרו בשבח האשה, אם לא היתה זונה, אלא מצטמצמת בתיקון ביתה ומצב בעלה... לפי שאם נזדמן לאדם מבויים חומר טוב ונשמע, אינו מתגבר עליו ואינו מפסיד תקינותו, הרי זה מתת אלוקים..." (מורה נבוכים). ובעקבותיו של הרמב"ם הלכו רלב"ג והגר"א והמלבי"ם ועוד, שנזקקו ביחוד לסודו.

אבל רבים אחרים, ובהם הפרוש המיוחס לאבן-עזרא, נזקקו רק לפשטו...

דרך מיוחדת בפרוש השיר לר"מ המאירי, שאף על פי שיצא בעקבות הרמב"ם, חש צורך להקדים כמה דברים בפרוש השיר לפי פשוטו: "וידוע לפי הנגלה, היות קיום הבית והעמדתו בסבת אשת חיל... וכן שלמה האריך הנה בסיפור זריזותה למלאכתה והעמדתה את ביתה..."

שיטה אחרת לרש"י, שפרש תחילה את השיר כפשוטו, ורק לאחר מכן חזר ונזקק לסודו (על התורה ולומדיה)...

לפירוש מדרש תנחומא על דמותה של ה"אשת חיל"

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר משלי, עמ' רפ-רפב