מה פשר התיאור המוזכר בפרקנו של המלך העתידי כ"עני ורוכב על חמור"? נראה שלא מדובר כאן על מלך אביון, אלא על מושל בעת שלום.
מי רוכב על חמורים או על אתונות בתנ"ך?
משה בשובו ממדיין לארץ מצרים, אביגיל אשת נבל הכרמלי, בלעם בן בעור – גדול קוסמי דורו, מפיבושת בן יהונתן – נסיך נכה רגלים שאומץ בידי דוד המלך, איש האלוהים מבית אל, האישה הגדולה משונם...
אף אחד מהם איננו עני. עניים הולכים ברגל, לא רוכבים על בהמות מסע, ואילו "רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת" (שופטים ה', י) הם אנשי מעלה, שופטים ושרים.
"עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר..." (ט) הוא פרדוקס, סתירה פנימית – אם הוא עני הוא איננו רוכב, ואם הוא רוכב הוא איננו עני.
אז מה בא זכריה לחדש לנו? לפי המשך הכתובים, לא מדובר כאן על מלך אביון, אלא על מושל בעת שלום. בזמן מלחמה רוכב המלך במרכבתו הרתומה לסוסי מלחמה, אך בעתות שלום הוא רוכב על חמור.
באדיבות אתר 929