מוותרים על השוטרים

"לֵך אל נמלה עָצֵל,[1] רְאֵה דרכיה וַחֲכָם; אשר אין להּ קצין, שֹטֵר ומֹשֵל;
תָכין בקיץ לחמהּ, אָגרה בקציר מאכלהּ" (ו', ו-ח);

הנמלים יודעות לתכנן לטווח ארוך בלי מנהלים מבחוץ ובלי מתכננים; הן יודעות להכין אוצרות מזון מן הקיץ אל החורף בהתארגנות חברתית מופלאה, שהיא הרבה יותר דייקנית ומסודרת מכל חברה אנושית, שיש בה המוני קצינים ושוטרים, פקידים ומנהלים, יועצים ומושלים.

בני אדם, גם גדולים וחכמים, מתקשים לצפות את תוצאות מעשיהם לטווח ארוך, ולכן הם נוטים להסתבך בערבויות כספיות ובהתחייבויות מלאות סיכונים; אילו נזהרו ופקחו עין במחשבה על מה שצפוי, לא היו נכנסים להרפתקאות כלכליות, שקשה מאד להיחלץ מהן, ולהבטחות לגורמים מפוקפקים, שאחרי ההסתבכות צריך למהר ולהתרפס כדי להינצל:

"בני, אם עָרַבתָ (=עֵרָבון) לרעך, תָקַעתָ לזר כַּפֶּיךָ (=הִתחַיַבתָ);
נוֹקַשתָ (=נִתפַּסתָ) באִמרֵי פיך, נִלכַּדתָ באִמרֵי פיך;
עֲשֵׂה זאת אֵפוֹא והִנָצֵל, כי בָאתָ בכף רעך –
לך הִתרַפֵּס (=תשפיל עצמך) וּרְהַב (=ותתן גאוה ל)רעך" (ו', א-ג);

כל זה חלק מהוויכוח המקראי הגדול על חכמת שלמה, שידע והבין מיד מה מתחולל בלבם ובמוחם של אנשים שהוא רואה ושומע לנגד עיניו, אך טעה בגדול בהבנת התוצאות ארוכות הטווח של הקשרים עם אשה זרה ונכריה;

מי שלומד מחכמת הנמלה ומתבונן בצפוי לטווח ארוך, לא יסתבך בערבויות מפוקפקות, ובוודאי יתרחק משחצנות ומשקר, מריב אחים וממזימות מרושעות, כי מחירן כבד לטווח ארוך, ולא קשה להבין זאת.

"שֶש הֵנה שָׂנֵא ה', ושֶׁבַע תועֲבַת נפשו:
עינים רמות – לשון שקר – וידים שֹפכות דם נקי;
לֵב חֹרֵש מחשבות אָוֶן – רגלים ממהרות לרוץ לרעה;
יָפיחַ כזבים עֵד שקר – ומשלח מְדָנים בין אחים" (ו', טז-יט).

______________________

[1] המשלים נגד העצלות מקומם בקבצים הבאים של "משלי שלמה", וכאן הובא משל הנמלה למטרה שהסברתי.

באדיבות אתר 929