"וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (אסתר ו', יא)
אסתר רבה (וילנא) פרשה י, מתורגם מארמית
כיוון שגמר מרדכי להתפלל
אמר לו המן למרדכי: לבוש את לבוש המלכות הזה.
אמר לו: מה אתה מבזה את המלכות? היכול אדם ללבוש בגדי מלכות בלא שהתרחץ?
הלך למצוא בלן, ולא מצא.
מה עשה? אזר חלציו, הלך והסיק את המרחץ.
אמר לו: קח ולבש את הכתר הזה.
אמר לו: מה את מבזה המלכות? האם יכול אדם ללבוש כתר ואינו מסופר?
הלך, חיפש ספר ולא מצא.
מה עשה? הלך לביתו, הביא מספרים, וישב וסיפר את מרדכי ונאנח.
אמר לו: מה אתה נאנח?
אמר לו: אוי לאביו של אותו אדם [=המן], שהועבר ממעמדו ונהיה בלן וספר.
אמר לו: ובזה שאלתי אותך, וכי אין אני מכיר את אביך שהיה בלן וספר, וגם אתה מצאת את כלי עבודתו של אביך.
אמר לו: קום רכב על סוס זה.
אמר לו מרדכי: אין לי כוח, שאני זקן.
אמר לו: ואני איני זקן?
אמר לו: ולא אתה גרמת לנפשך?!
אמר לו המן: קום שאני אתכופף ואתמוך בערפי תחת רגליך, ואתה לדרוך עלי, לקיים מה שאמר הכתוב "ואתה על במותימו תדרוך" (דברים ל"ג, כט)
(התרגום באדיבות אתר דעת)
אסתר רבה - מדרש אגדה על מגילת אסתר המורכב משני חלקים שונים בסגנונם: החלק הראשון הוא מדרש פרשני המתוארך למאה השישית בארץ ישראל. החלק השני מכיל מקורות מאוחרים וכתוב בסגנון המקרא המשוכתב, סיפורים המרחיבים את הכתוב במקרא. חלק זה מתוארך למאה ה-11. איחודם של שני החלקים התרחש, ככל הנראה, במאה ה-12 או ה-13 באירופה.