מה עושים עם העץ הזה?

"בֶּן אָדָם מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי" (ב-ג).

חפצי העץ נמנים עם החומרים האורגנים שבאופן רגיל לא שורדים באקלים הים תיכוני ועל כן נמצאים בחפירה ארכאולוגית לעיתים רחוקות בלבד. את חפצי העץ ניתן למצוא באזורים יבשים כמו במדבר יהודה, הנגב והערבה או בסביבה אן-אירובית כמו בסביבה מימית או בוצית שבהן כמות המפרקים (אורגניזמים, פטריות וחרקים) הניזונים מהעץ קטנה. לעתים קרובות יותר מוצאים בחפירה עצים מפוחמים שבעקבות השריפה הצליחו להשתמר.

על אף הממצאים המעטים, העץ היה חומר גלם זמין וזול שהיה בשימוש שכיח בעולם הקדום. פירות העץ שימשו למאכל, סיביו שימשו לעתים ללבוש, ענפיו שימשו לחומר בעירה ולהסקה אשר העניקה לאדם חום ואור. עצתו של העץ שימשה כחומר גלם לבנייה ולייצור כלים, ביניהם: רהיטים, כלי תחבורה, כלי נשק, כלי בית, כלי מלאכה, נגינה, חפצי נוי ועוד.

בחירת חומר הגלם לחרושת העץ הצריכה ידע רב והיכרות עם תכונות העץ כמו מידת חוזקו, גמישותו והתאמת התכונות האנטומיות שלו לשימוש הכלי. דומה שהאדם בתקופות הקדומות הכיר היטב את הצמחייה הסובבת אותו ועל כן במשל יחזקאל היה ברור לכל כי יתרון הגפן נתון בפירותיה ולא בשימוש בעצה שלה לעשיית כלים שכן ענפיה אינם חזקים מספיק.

כלי העץ המתוארכים לתקופת בית ראשון מעטים וכוללים בעיקר שרידי מפוחמים וזרעים. יחד עם זאת נמצאו כלי עץ לא מעטים המתוארכים לתקופות אחרות המדגישים את חשיבות כלי העץ בחיי היום יום בעבר.

יחכלי העץ הקדומים ביותר בארץ נמצאו במערת מורבעאת שבמדבר יהודה, שם נמצא מסרק עץ המתוארך לפני 12,000 שנה והוא קשור ככל הנראה למלאכת האריגה. במערת הלוחם הסמוכה לירחו נמצאו חפצי עץ רבים המתוארכים לתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6000 שנה), ביניהם קערת עץ, מקל הליכה וקשת. חפצים המתוארכים לתקופה הרומית נמצאו באזור מדבר יהודה באתרים מרכזיים כמו מצדה, ובמערות השונות כמו במערת האגרות. בעין גדי נמצאו כלי עץ רבים בהשתמרות טובה המתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית ובהם ארונות קבורה רבים העשויים עץ, קערות, צלחות, כלי תמרוקים ומסרקי עץ שהונחו לצד הנקבר. 

בדיקת העצים בעין גדי גילתה שמגוון העצים שמהם הוכנו הכלים גדול וכולל בתוכו עצים שגדלו באזור עין גדי כמו פתילת המדבר, שיטה ואשל. עצים שהובאו מרחוק כמו קטלב, שיקמה ותאנה, ועצים שאינם גדלים באזורינו כמו אשכרוע וארז הלבנון, המעידים על קשרי מסחר ויבוא. מחקר של כלי העץ יכול לסייע בשחזור נופה של ארץ ישראל ומאפשר גם לזהות קשרי יבוא, מצב כלכלי, ויכולת טכנולוגית ועל כן חשיבותו למחקר התרבות החומרית בעולם הקדום גדולה.

כלי העץ שנמצאו בחפירות הארכאולוגיות שמורים כיום במחסן האורגני ברשות העתיקות בתנאי אקלים קבועים המתאימים לשימור חומר אורגני.

באדיבות אתר 929