מהו נחל איתן?

רוב התרגומים (תרגום השבעים, אונקלוס, ירושלמי, שומרוני ועוד) בארו שמדובר במקום קשה, ואדי מצוקי או משהו דומה לזה. אליהם יש להוסיף את יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים, ד 221) ואת פשט המשנה בסוטה ט, ה "ואיתן משמעו קשה".
לעומת זאת, הפרשנות החדשה מפרשת זאת כנחל שוטף הזורם בחזקה. הם מסבירים שתוכנו וענינו של נחל איתן הוא כפרה. הרוצח לא נמצא, הזקנים מצהירים על נקיון כפיהם והכהנים מבקשים: "כפר לעמך ישראל אשר פדית" (ח) בדומה אולי למנהג התשליך הנהוג בימינו בראש השנה. אם כן, יש כאן מצווה שעניינה פיוס.
מצאנו, אם כן, מחלוקת בין קדמונים לבין המאוחרים. הקדמונים סבורים שנחל איתן הוא טרשי ומצוקי ואילו המאוחרים סבורים שזהו נחל זורם מים. הנקודה ההיסטורית שבה מתחלף הפירוש היא במקום מפתיע  -באמצע ימי הביניים. בעוד רש"י ואבן עזרא פרשו כקדמונים הרי שהרמב"ם (הלכות רוצח) כותב שמדובר בנחל ששוטף בחזקה.
לכאורה החדשים צודקים. כך עולה מן הפסוק בעמוס ה', כד: "ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן". כך גם עולה מהפסוק בפרקנו שממנו משתמע שרוחצים הזקנים את ידיהם בנחל (ו). מוכח שזורמים שם מים.
אולם, בדרך כלל בלשון המקרא נחל הינו ביטוי למהות הקרקעית הנמוכה ולאו דווקא קשור למים הזורמים בתוכו. מלבד זאת יש לזכור כי רוב הישוב בארץ ישראל באותה התקופה של ההתנחלות היה בין ערד לבאר שבע או בין לכיש ועזקה. איזה נחל שוטף יש שם בנמצא? בהכרח יש לומר כי צדקו הקדמונים. אשר לראיות שהבאנו לחדשים יש לומר כי הביטוי בעמוס הוא מטאפורי כי מדובר בשירה ומה שנאמר בפרקנו אינו שרוחצים במים של הנחל אלא רוחצים במים שיביאו עימם על העגלה שנערפה בנחל.
נמצא, שאין מדובר כאן כלל בפיוס אלא בפעולה של מידת הדין והציבור מוזהר להמשיך לחפש את הרוצח ולהביאו על עונשו (שד"ל) בבחינת "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך" (ט).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקום בפרשה' בהוצאת ידיעות אחרונות