"כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ" (תהילים ל"ה, י)
מדרש תהלים (בובר) מזמור יח ד"ה [ב] דבר אחר
זהו שאמר הכתוב (ע"א, טו): "פי יספר צדקתך כל היום תשועתך".
אתה מוצא שלא הניח דוד אבר שלא קילס בו להקב"ה:
קלסו בראשו, שנאמר (כ"ג, ה): "דשנת בשמן ראשי".
קלסו בעינים, שנאמר (כ"ה, טו): "עיני תמיד אל ה'".
קלסו בפיו, שנאמר (ע"א, טו): "פי יספר צדקתך".
קלסו באזניו, שנאמר (מ', ז): "אזנים כרית לי".
בגרונו, שנאמר (ס"ט, ד): "יגעתי בקראי נחר גרוני".
בלשונו, שנאמר (ל"ה, כח): "ולשוני תהגה צדקך".
בשפתיו, שנאמר (קי"ט, קעא): "תבענה שפתי תהלה".
בלבו, שנאמר (מ"ה, ב): "רחש לבי דבר טוב".
בכליותיו, שנאמר (משלי כ"ג, טז): "ותעלוזנה כליותי".
בידיו, שנאמר (קמ"ג, ו): "פרשתי ידי אליך".
ברגליו, שנאמר (כ"ו, יב): "רגלי עמדה במישור".
במיעיו, שנאמר (מ', ט): "ותורתך בתוך מעי".
סוף דבר קלסו בכל איבריו בכלל, שנאמר (ל"ה, י): "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך".
בנפשו, שנאמר (ק"ג, א): "ברכי נפשי את ה'".
בנשמתו, שנאמר (ק"נ, ו): "כל הנשמה תהלל יה".
אמר דוד אף על פי שקלסתיך בכל אלה, עדיין אני צריך לקלסו,
שנאמר (ע"א, טו): "פי [יספר] צדקתך".
מדרש תהילים - מדרש אגדה לספר תהילים הדורש את מזמורי תהילים לפי סדרם. חלק מהמדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל בין המאה השמינית למאה העשירית (פרקים א'-קי"ח) וחלק אחר שלו (פרקים קי"ט-ק"נ) נערך מאוחר יותר. ההבדל בין החלקים ניכר בכך שהדרשות בחלק השני קצרות יותר ושמות חכמים כמעט ולא נזכרים בו. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)