לכבד את רגשות הזולת ותרבותו

"...כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן" (בראשית מ"ו, לד)
אחי יוסף ואביו יורדים מצרימה על צאנם ובקרם "ווַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ" (מ"ו, א). יוסף מבקש להושיבם בארץ גושן, הרחק מעיני המצרים המתעבים את רועי הצאן. מדוע הם חשים תיעוב מסוג זה?
ארץ מצרים, השוכנת על גדות הנילוס, אשר כולה כגן ה', מבוססת על מדגה וחקלאות. (ולפיכך זועקים בני ישראל במדבר:  " זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה, אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם;  אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים  וְאֶתהַשּׁוּמִים." (במדבר י"א, ה))
הצאן והבקר עשויים לחבל במאמצי החקלאים, ולפיכך נשלח המרעה לאדמות מלוחות, שלא ניתן היה לגדל בהן דבר.
הסבר אחר מובא בדברי רש"י ובעקבותיו אצל שד"ל: המקור לתחושות הסלידה מן הרועים, הוא שהצאן שימש עבור המצרים בבחינת אלוה: "ונראה לומר כי תועבה, כמו קודש וחרם, עניינם דבר מופרש, שאסור להשתמש בו" (שד"ל לשמות ח', כב)
כך או אחרת, בני ישראל היורדים מצרימה, פוגשים בתרבות כלכלית ודתית שונה משלהם, ומבקשים לא לפגוע בה.
המודל שמציע אירוע זה הוא הפרדה והתרחקות, מודל שאיננו תמיד בר ביצוע, בניהול מרחב משותף המזמן קונפליקטים.
עופר טהורי, מומחה בכל הקשור לניהול ויישוב סכסוכים, מציע מודל המכריע בין נושאים ראויים לוויכוח ונושאים שיש להניח להם:

"אחד מכללי היסוד בישוב קונפליקטים, לא להתעמת בתחומים הקשורים לאידיאולוגיה ותרבות. משולש הקונפליקט המפורסם, עוסק ב-3 אזורים. בבסיסו הרחב של המשולש מצוי אזור הצרכים, במרכזו אזור הטענות ואילו בקדקודו מצויים תחומי האידיאולוגיה, הערכים והתרבות. ככול שעולים במעלה המשולש, מרחב התמרון בניהול הקונפליקט נעשה צר, קשה ומורכב יותר. ההסבר לכך, שתחומים אלו מהווים חלק מהותי מזהותו של האחר. האחר מוכן ויכול להתפשר על צרכיו השונים, אך אינו יכול להתפשר על זהותו. אשר על כן, מומלץ שלא להתעמת בנושאים אלו. אפשר לחוות דעה, ואפילו לחלוק על דעתו של האחר, אבל ממקום של כבוד והערכה, ולא ממקום של חתירה לשנותו. כשיש צורך להתעמת עם האחר, יש לדלג על תחומי הזהות ולגעת בתחומי הצרכים האישיים. 
נביא מספר דוגמאות. 
בוויכוח הנצחי שבין שמאל וימין - במקום להתווכח על שאלת של מעמדה וקדושתה של ארץ ישראל, נעדיף לדון בצורכי הביטחון. 
בוויכוח שבין חרדים וציוניים על שירות צבאי - במקום להתעמת בשאלת מעמדה של המדינה ("ראשית צמיחת גאולתנו?"), נדון בסוגית היחס הנכון שבין שירות צבאי ולימוד תורה. 
בוויכוח שבין תלמיד ומורהו אם להיעדר מלימודים בשל חגיגת חינה לקראת חתונה תימנית - הדיון יתמקד באתגר הלימודים ולא סביב חשיבות טקס החינה."
(http://www.shiluv2win.co.il/)

באדיבות עמותת 'יסודות' - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, במכללה האקדמית הרצוג