עמדת הרמב"ן היא כי יכול אדם לקיים את התורה כולה ככתבה וכלשונה, ואף על פי כן להיות "נבל ברשות התורה". שמירת ההלכה בקפדנות היא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק להיות עובד ה' באמת.
אין ההלכה מסוגלת להגדיר את כל פרטי הפרטים של המקרים הקיימים בעולם, שכן על כך אמר קהלת "ויותר מהמה בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ, ולהג הרבה יגעת בשר" (קהלת י"ב, יב). לא זו בלבד, אלא שקיימים תחומים רבים של דברי הרשות, שההלכה הותירה אותם בידי האדם ולבחירתו החופשית. בהלכה ישנם גם תחומים רבים המסורים ללב, ואין שום אפשרות להגדיר אותם בקריטריונים מעשיים וחיצוניים. בשל כך ציווה ריבונו של עולם שתי מצוות כלליות:
ראשונה הנוגעת לבין אדם למקום, והיא הכותרת לפרשת קדושים "קדושים תהיו" (ויקרא י"ט, ב). מצווה זו מורה לנו להיות אנשים קדושים לא רק בעמידה פורמלית בקריטריונים של ההלכה, כי אם גם בשמירה על רוח ההלכה ועל מגמתה.
שניה היא זו המופיעה בפרקנו- "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (יח): "וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל, לא תקום ולא תטור, ולא תעמוד על דם רעך, לא תקלל חרש, מפני שיבה תקום, וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו 'בדינא דבר מצרא', ואפילו מה שאמרו 'פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות', עד שיקרא בכל ענין תם וישר".
עשיית הישר והטוב צריכה אפוא להיות בראש מעייננו. לא זו בלבד, אלא שזה גם קידוש ה' גדול, כאשר נושאי שם ה' בעולם מהווים מורי דרך לחיים מוסריים וערכיים. עובדי ה', לדוגמה, אינם מורידים קבצים לא חוקיים (אף אם ניתן לפלפל בהלכה האם יש גזל בדבר); אינם מתחזים ברשת האינטרנט כיוון שזה לא הטוב והישר; שואלים את עצמם האם פעולה זו מוסרית אם לאו, ומחפשים את הדרך ללכת באורח ה' בעשיית הטוב והישר.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות ישיבת אורות שאול