להיות אופטימי

אנשים אופטימיים יודעים שהם אופטימיים, אנשים פסימיים בטוחים שהם ריאליסטיים. והאמת היא שאלו וגם אלו צודקים, כי המציאות איננה משהו חיצוני ואובייקטיבי שמצוי שם בעולם הסובב אותנו, אלא מה שאנחנו יוצרים לעצמנו באופן סובייקטיבי לחלוטין. את אותם אירועים ואותן חוויות יכול האחד לחוות כמשברים וכסבל, ואילו שכנו הקרוב אליו יחווה אותם כאתגרים מצמיחים וכהזדמנויות ללימוד.

אני בוחר להיות אדם אופטימי. יש מחבריי שיאמרו שאני נאיבי או פראייר, שאני מתעלם מהצדדים הרעים והנצלניים שבבני אדם ובמצבי חיים. אבל האמת היא שאני רואה את נקודות החושך הללו ופשוט בוחר במודע לא לייחס להן חשיבות גדולה כל כך.

אני בוחר לחפש את הטוב שבכל אדם ובכל מצב, גם אם הייתי צריך לאמן את עצמי לעשות זאת, גם אם לפעמים זה עדיין מצריך מאמץ. אני רוצה לחיות בעולם טוב יותר ולכן אני יוצר לעצמי מציאות יפה ומקיף את עצמי באנשים יפים. כמו מחבר המזמור החכמתי הזה, שעוסק בלהרבות טוב בעולם. שנותן מעצמו ומממונו לאחרים מתוך ביטחון מלא שהטוב הזה יחזור אליו בחזרה. והרע, הוא יאבד מעצמו, אין צורך להילחם בו ואין טעם לעסוק בו.

באדיבות אתר 929