לדבר מהלב

"לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן" (א)

יש אמירה שנודניק הוא אדם שכששואלים אותו מה נשמע, הוא עונה. רוב בני האדם כששואלים אותם מה נשמע לא מתכוונים שיענו להם וגם לא מתעניינים באמת בשלומו של הנשאל.

האמירה הזאת מבטאת את המרחק שקיים בין הפה ללב. הפה שואל והלב אינו מתכוון ואינו פנוי לקבל תשובה.

הפסוק "לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון" נאמר בתפילות מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים ובדרך כלל משמעותו מובנת כך, שהאדם יסדר את מערכי ליבו ויתכוון בתפילה, והאל, יענה את האדם על תפילתו, או לחילופין, יסייע בידו להוציא את המילים הנכונות בתפילתו, כדי שתפילתו תתקבל.

הרב סולובייצ'יק בהתייחסו לפסוק "לאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן" מסביר את הפסוק כמתייחס לקשר בין הלשון ללב באדם.

בכוח הפה יש סיכון וגם תקווה. ההמון מעריץ את כשרון הדיבור, הקול הנעים והנאום הבנוי. פוליטיקאי, רב או מנהיג ציבור, נדרשים לדרוש בציבור, וההמון מקשיב ומריע לנואם הגדול, לעיתים, גם אם אין הנואם מתכוון באמת לדברים שעליהם הוא מדבר, ובמקרים חריגים הוא אף לא בקיא בנושאים עליהם הוא מדבר. הסיכון קיים בעיקר כאשר אין קשר בין הפה ללב ואין הפה מביע את הלב. במקרים אלו הפה הוא כלי השרת של הראש ובדרך כלל יגיד מה שכדאי לומר. כשהקשר בין הפה ללב חלש דיבור הפה נהיה שלילי ולא מבטא ערכי אמת.

התקווה שבפסוק "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן", מבטאת את הקשר בין הלשון והלב. הפה שמביע רגשות, רעיונות, ערכים וחזונות מהווה כלי שרת ללב. הקשר בין הפה ללב חייב להיות אמיתי, מותאם ומחובר.

העבודה הגדולה היא למלא את הלב באיתנות, גאווה, אחריות, שליחות, יכולת לתקן, לבטא צדק ויושר ולדעת לחבר את הפה ללב בקשר אמיתי שמבטא ערכי אמת, ואז מערכי הלב של האדם יבוטאו בפיו ובלשונו. כאשר זה יקרה, גם בכיכרות העיר, וגם בחדרי חדרים מאחורי המקלדת ייאמרו דברים שיש בהם אמת המחברת בין הלב ללשון.

באדיבות אתר 929