פרשת מחלקות הלויים בפרק כ"ג מונה עשרים וארבע מחלקות כהנים, מכל שלושת משפחות הלויים. לעומת זאת בפרק כ"ד נמנו עשרים וארבע מחלקות לויים רק ממשפחת הקהתי והמררי. במאמר נציע שמדובר בשינוי שהתרחש בעקבות פילוג המלוכה.
פרק כ"ד עוסק במחלקות הכהנים (פס' א-יט), ולאחר מכן במחלקות הלויים (פס' כ-לא).
פרשת מחלקות הלויים בפרק כ"ד מקבילה לפרשת מחלקות הלויים הראשונה (כ"ג, ג-לב), אלא ששם הכתובים מונים את כל שלוש משפחות הלויים (גרשון קהת ומררי), ובפרק כ"ד חסרה משפחת הגרשוני, הגדולה שבמשפחות הלוי. בפרק כ"ג בניה נתחלקו לעשר מחלקות, וכנגדן נתפרשו כאן שמות עשרה בתי אב חדשים.
פרק כ"ד עוסק אפוא בבתי אב של משפחות הקהתי והמררי בלבד, וגם אלה מתחלקים לכ"ד מחלקות, כמספר המחלקות שעלה גם לעיל, בפרק כ"ג.
יתכן לומר כי לשון "הנותרים" הבאה בפתיחת הפרשה (פס' כ) רומזת לתקופת פילוג המלוכה. הכיצד?
- לא פרשו לנו הכתובים לשון זו: "הנותרים" ממי? אפשר שהכוונה לנותרים מן הכהנים בני לוי, שתחילת פרק כ"ד עסק בהם. ואפשר שהכוונה ללויים שנשארו נאמנים לבית דוד ולמקדש ה' בירושלים, ככתוב להלן: "כי עזבו הלויים את מגרשיהם ואחוזתם וילכו ליהודה ולירושלים כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן לה' " (דברי הימים ב י"א, יד). מהזכרתם של בני ירבעם משמע שמעשה העזיבה לא היה מעשה חד פעמי אלא תהליך שודאי נמשך זמן ממושך. ועוד מסתבר, שלא כל הלויים עזבו את ממלכת ישראל והלכו ליהודה, אלא שרבים מהם הוסיפו לשבת בתחומי ממלכת ישראל. ואם אין ראיה לדבר, יש לפחות זכר לדבר: ה"זכר" האחד הוא העדר שמותיהם של כל בתי האב הנמנים עם הגרשוני, אשר ישבו בצפון הממלכה והיו רחוקים מיהודה ומירושלים, ויחד עם אחיהם מישראל היו ראשונים לגלות. על כל פנים העדר זה אומר "דרשני" ומבקש "פתרני".
ה"זכר" האחר הוא פירוש שמות הבנים לאבות רבים שנתפרשו שמותיהם ברשימה הראשונה. על כרחך הרשימה שלנו מאוחרת לפחות כימי דור אחד ממקבילתה, ומכאן אפשר שנערכה לאחר מות שלמה בן דוד.
נערך ע"י צוות אתר התנך
מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים א עמ' תכד-תכה