"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר, וְאַתָּה בֶן אָדָם הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ" (כ"ב, א-ב)
"דעת מקרא" לספר יחזקאל (הקדמה לפרק כב):
שעת החורבן קרבה, ועמה גם שעת המשפט הנוקב ויורד עד ליסודותיה של האומה ושל ירושלים. הנביא פורש לפנינו יריעה רחבה מאד של מעשים רעים שבין אדם לחברו, מעשים שנעשו בכל המעמדות שבעם, למן נשיאי ישראל, הנביאים, הכהנים, השרים, ועד עם הארץ. גודש העוונות והחטאים והקשת המגוונת שלהם ממש מדהים, כמו גודש התועבות הנעשות בבית ה' שבירושלים שהנביא רואה במסעו הסמלי (ח-יא).
אפשר שאין הכוונה לומר שכל זה נעשה בדורו של יחזקאל, אלא שרשימת החטאים בדורות האחרונים הצטברה ותפחה, עד שהיה החורבן בלתי נמנע, ורק ממנו תצמח הגאולה, כפי שהדגיש זאת הנביא כמה פעמים. סימוכין להשערה זו אפשר למצוא בפרוט החטאים, בעיקר בפס' ז-יב, שנעשה, כנראה, בעקבות האזהרות שבפרשת קדושים (ויקרא יט-כ) ולאו דווקא בעקבות המציאות כמו שהיא בימי יחזקאל.
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי לתנך, שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק. ייחודו של הפירוש הוא בלשונו הבהירה, ובשילוב בין פרשנות מסורתית לממצאי המחקר התנכ"י המודרני (התואם את המסורת), בעיקר בתחומי הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל. מחברים רבים השתתפו בכתיבת ספרי דעת מקרא.
הפירוש לספר יחזקאל נכתב ע"י ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ