כי נבקעו במדבר מים

בתמונה: הבריכה במואה ימים רבים לאחר רעש האדמה, באדיבות רשות העתיקות

"כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה" (ו).

התיאור הניסי המתואר בישעיהו פרק ל"ה מזכיר אירוע אחר של מחסור במים שהתרחש בעת הנדודים במדבר, כאשר משה ואהרן צוו להוציא מים מהסלע: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם... וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים" (במדבר כ', ח-יא).

ולי זה מזכיר אירוע אחר, חורף 1995, מפרץ אילת.

ב-22.11.1995 התרחש רעש האדמה בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר (אחד הרעשים החזקים שתועדו במקום) ומוקדו היה כ-150 ק"מ דרומית לאילת, בים סוף. הרעש גרם למעט נזקים בעיר אילת, אך לשינוי דרמטי של סדרי הטבע במואה (עיר נבטית באזור הערבה, צפונית לפארן ודרומית למרכז ספיר, ששימשה כתחנה בדרך הבשמים למן המאה השנייה לפני הספירה ועד ראשית המאה השלישית לספירה).

רשות העתיקות ניהלה באותם שנים חפירות במואה, במהלכן נחשפה בריכת מים ששימשה את הנוסעים ובהמותיהם בדרך הבשמים (הבריכה כמובן הייתה ריקה ממים). והנה, לאחר רעש האדמה במפרץ אילת, מלאה הבריכה מים. השטח הוצף כך שכל האזור הפך לאגם מים, והפסוק מישעיהו ל"ה כמו התעורר לחיים: "כי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם, וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה, וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם" (ו-ז), "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת" (א). רעש האדמה הוא שבקע את הסלע והוציא מים, משה לא היה צריך להכות פעמיים.

בשיחות שהיו לי בעקבות האירוע, עם הגאולוג יוסי חרש, האחראי בין היתר על קידוחי המים במפעלי ים המלח, הוא סיפר לי כי אכן בכל פעילות סיסמית (תנועה מתחת לפני האדמה) ישנה עליה במפלס מי התהום. הסיבה פשוטה: במהלך רעידת אדמה נדחסת מסת "אדמה", והמים האצורים בוקעים החוצה כתוצאה מהדחיסה.

כתב: ד"ר יגאל ישראל, ארכאולוג ברשות העתיקות

באדיבות אתר 929