על מה שבין יציאת מצרים לעליית עזרא ועל המשמעות העמוקה שהשוואה זאת מקנה לסיפור שיבת ציון

 

בפרק ז' מופיע עזרא בפעם הראשונה בספר שקרוי על שמו.

עזרא, סופר מהיר בתורת משה ובעל ייחוס מפואר, מקבל אישור מארתחשסתא המלך לעלות מבבל ולהתיישב בירושלים. למסע של עזרא מצטרפים אנשים נוספים (כוהנים, לוויים, משוררים ועוד) שעולים איתו ליהודה. אמנם עזרא עולה מבבל לירושלים, אך המסע שלו דומה בהרבה פרטים ליציאת מצרים. עצם השימוש בשורש על"ה, שאופייני בתנ"ך לתיאור המעבר ממצרים לישראל, מחבר בין שני האירועים.

התאריך שבו יוצאת עליית עזרא לדרך, בחודש הראשון, תואם את התאריך שבו יצאו בני ישראל ממצרים. בשני המקרים היה צורך באישור של מלך זר כדי לצאת לדרך. איך יוצאים לדרך? כמובן שברכוש גדול. ביציאת מצרים הרכוש הושאל לבני ישראל עוד לפני היציאה לדרך. בעליית עזרא העולים לקחו איתם כלי כסף וזהב ובאישור המלך הפרסי הביאו אותם למקדש. חוץ מזה, התפקיד של עזרא, כמו של משה, הוא ללמד את העולים חוק ומשפט.

קווי הדמיון בין עליית עזרא ליציאת מצרים יוצקים במסע של עזרא משמעות ציבורית רחבה כי יציאת מצרים נתפסת כהתרחשות בעלת חשיבות עליונה עבור עם ישראל. יציאת מצרים היא האירוע שבו בחר ה' בישראל וכרת עמו את הברית. החיבור בין שני האירועים מעורר תקוות שכשם שיציאת מצרים לוותה באותות ומופתים, כך גם עליית עזרא תזכה למעורבות גלויה של ה' לטובת העולים ולנוכחות א-לוהית בקרבם מכאן והלאה.

באדיבות אתר 929