"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט, ג)
"מוֹרָא אֵם וָאָב וּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת מְחַנְּכִים אֶת הַיְּהוּדִי לִקְדֻשַּׁת הַחַיִּים מִיּוֹם היוולדו וְעַד יוֹם מוֹתוֹ. יִרְאַת אֵם וָאָב הִיא הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן לִקְדֻשָּׁה. אֵין זוֹ יִרְאָה מִפְּנֵי הָהוֹרִים; שֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁנָּחוּשׁ בָּהּ רַק בְּמַעֲמָד הָהוֹרִים. אֶלָּא זוֹ יִרְאָה אֶת הָהוֹרִים: עָלֵינוּ לשוות אֶת אישיותם לְנֶגְדֵּנוּ תָּמִיד ולזכור אֶת רְצוֹנָם המחייב אוֹתָנוּ. רֵאשִׁית יִרְאָה הִיא הציות: שיעבוד הָרָצוֹן לִרְצוֹנוֹ שֶׁל זֶה, שהיראה מופנית אֵלָיו. בביאורנו למצוות כיבוד אָב וָאֵם שבעשרת הַדִּבְּרוֹת (שְׁמוֹת כ', יב) כְּבָר עמדנו עַל מַשְׁמָעוּת הָהוֹרִים שהודות לָהּ זַכּוּ למעמדם בַּתּוֹרָה. כִּי הֵם מתווכים לִבְנֵיהֶם לֹא רַק אֶת הקיוּם הגופני אֶלָּא גַּם אֶת היעוד הַיְּהוּדִי. ... מִשּׁוּם כָּך לֹא הַטּוֹבָה שהורים השפיעו עַל בְּנֵיהֶם, אֶלָּא היעוד שניתן לָהֶם בְּיַחַס לִבְנֵיהֶם הוּא הַיְסוֹד שֶׁל מצוות כיבוד אָב וָאֵם. הַמְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ מְכַבֵּד אֶת ה' וְאֶת התגלותו בהיסטוריה וּבַתּוֹרָה. כָּאן בפרשת הַקְּדֻשָּׁה, בּוֹלֶטֶת הָחוֹבָה לְצַיֵּת לָהוֹרִים. הַשְׁלָמַת רְצוֹן הָהוֹרִים עַל רְצוֹן הַבֵּן, בִּטּוּל רְצוֹן הַבֵּן מִפְּנֵי רְצוֹן הוֹרָיו הוּא ההכשרה הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁלִיטָה עַצְמִית; הִיא תּוֹצִיא אֶת הַצָּעִיר משעבוד חַיֵּי הַיֵּצֶר ותשליט אוֹתוֹ עַל יצרי רְצוֹנוֹ; הִיא תְּשַׁחְרֵר אֶת הַכֹּחוֹת האלוהיים שֶׁבָּאָדָם וְתָבִיא אוֹתוֹ לִידֵי חֵרוּת מוסרית; וְהֵן זוֹ כָּל תכונת הַקָּדוֹשׁ".
רש"ר הירש - ר' שמשון רפאל הירש חי בגרמניה בין השנים 1808-1888. עמד בראש המאבק ברפורמים, ועם זאת דגל במודרניזציה, בגישת "תורה עם דרך ארץ". כתב ספרים רבים וביניהם פרושו לתורה.