יום המשפט

מנקודת המבט של יואל, יום ה' מתמקד בגמול ה' לגויים, ואת כל העובר על עם ה' באותה התקופה הוא מזכיר בקיצור נמרץ. כך, למשל, נזכרו קיבוץ הגלויות ושיבתם לארץ, אגב קיבוץ הגויים לשם עריכת משפט בהם. מטרה נוספת לשמה הזכיר הנביא את השיבה לארץ, היא תפיסתו שרק לאחר תיקון עוול הפיזור של ישראל בגויים, תוכשר השעה לשפוט את האשמים בפיזור ובהגליה. מכל מקום הרעיון המרכזי במסכת הגאולה שבנביאים - קיבוץ הגלויות לארץ, תופס בספרנו מקום משני בלבד. 
ופה כאילו חוזר יואל על תמונה המצויה בדברי כמה נביאים: גויים רבים עולים על ירושלים ומנהלים מלחמה עקובת דם ביניהם (יחזקאל ל"ט, זכריה י"ד). אולם בעיון קל מתגלה השוני בחזונו של יואל. כאן נקבצים הגויים למשפט ומורדים לעמק יהושפט על מנת להשמיע באוזניהם כתב אישום. גם פסוקים ט-יז המדברים על הכנות למלחמה - חוזרים לעניין המשפט, ולבסוף מתערפלים המושגים, והמלחמה הופכת לדישת תבואה, וכֵּלֶיהָ לכלי חקלאות. בסופו של דבר לא מדובר על מלחמה, אלא על המשפט. 
יואל לא דיבר על המלחמה כשלעצמה, אלא ראה בה מעין חיתום הדין - תוצאת המשפט. 
אמנם הגויים נקראים להכין עצמם למלחמה ולהכין לעצמם כלי משחית: "כתו אתיכם לחרבות... החלש יאמר גבור אני" (י), ואמנם נגשים ועולים לקרב כל אנשי המלחמה, אך בניגודיות אירונית לתכונה ולפעלתנות הרבה שלהם, מתואר הקב"ה כיושב לשפוט, כי שם ישפוט אלוקי המשפט את הגויים הגועשים, שאינו נבהל מהם ומהמונם, כפי שמתואר בתהלים: 
"למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק. יתיצבו מלכי ארץ... על ה' ועל משיחו... 
יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו" (תהילים ב', א-ד).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת