יהוידע תופס מקום מרכזי מאוד בפרק, ונראה שבעיני ספר דברי הימים יהוידע היה לא רק כהן אלא כמעט מלך.
לאחר מהפכת יהוידע, יואש מולך ביהודה. כפי שעולה מן הפרק מלכותו נחלקת לשני חלקים: בזמן שיהוידע בחיים (א-יד) ולאחר שיהוידע מת (יז-כז). כפי שגם כותב ספר דברי הימים יואש קרוב לה' כשיהוידע בחיים ועוזב את ה' לאחר מותו של יהוידע.
המקום שתופס יהוידע בפרק שונה מהתיאור בספר מלכים. במלכים ב י"ב בסיפור יואש, יהוידע מופיע בחלק הראשון של הפרק כשיואש מחזק את בדק הבית ובסך הכול נזכר רק שלוש פעמים. בפרקנו יהוידע נזכר אחת עשרה (!) פעמים, ונראה שהפרק כולו סובב סביבו.
במרכז הפרק מתואר מותו של יהוידע: "וַיִּזְקַן יְהוֹיָדָע וַיִּשְׂבַּע יָמִים וַיָּמֹת בֶּן-מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ. וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר-דָּוִיד עִם-הַמְּלָכִים כִּי-עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱ-לֹהִים וּבֵיתוֹ" (טו-טז). תיאור זה חריג בכמה מישורים. הראשון, ספר דברי הימים מביא דיווח על מוות של מישהו רק כשמדובר במלך מה שלא נכון כאן. שנית, גילו המופלג של יהוידע מזכיר לנו גדולי אומה אחרים. שלישית יהוידע נקבר "עם המלכים" (!). תיאור זה בא כמובן בניגוד גמור לקבורת יואש: "וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים" (כה).
התחושה היא כאילו בעיני ספר דברי הימים יהוידע היה מעין מלך. תחושה זו מתחזקת גם בסיפור ה"קשר" שבהמשך הפרק, שגם הוא לא מופיע בספר מלכים. זכריה בנו של יהוידע מוכיח את העם: "כֹּה אָמַר הָאֱ-לֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי-עֲזַבְתֶּם אֶת-ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם" (כ). תוכחתו לא נשמעת בקרב העם והכתוב מנסח זאת כאילו העם מורדים בזכריה: "וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן" (כא). קשר זה מרד, ולכאורה השימוש בפועל הזה לא מתאים לנביא אלא דווקא למלך.
בהמשך שוב אנחנו נתקלים בשימוש בפועל הזה: "וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי-עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל-מִטָּתוֹ וַיָּמֹת" (כה). האנשים הקרובים ליהוידע קושרים קשר על יואש המלך ורוצחים אותו "בדמי בני יהוידע הכהן", כאילו יהוידע ובניו היו אלטרנטיבה למלכות.
כמובן שספר דברי הימים לא חושב שיהוידע היה צריך להיות מלך, מכיוון שהוא כהן ובנוסף לכך איננו מבית דוד, אך הוא מנסה להראות את חשיבותו ומעמדו של יהוידע. יהוידע הוא לא רק כהן, אלא הוא כמעט מלך, ואם היה בעצמו מלך אולי היה גואל את ישראל ומשיב אותם לה' בלב שלם, ולא רק בחייו אלא גם לאחר מותו, שהרי בניו הלכו בדרכו שלו.