איוב מזמן כבר ניצח. הרעים כבר לא יודעים מה לומר לו ובפרק שלנו מדקלם בלדד שוב טענות בדבר גדולת ה' ואפסות האדם, טענות ששמענו כבר בעבר. האם באמת גדולת ה' צריכה להיות כרוכה באפסות האדם? וכיצד מסביר המדרש את דברי בלדד "עושה שלום במרומיו" (ב)?
באדיבות אתר 929