חלוקת הפרק:
1. פס' א-יח : חוליו ומותו של בן ירבעם
2. פס' יט-כ: מות ירבעם
3. פס' כא-כד: תועבות רחבעם
4. פס' כה-כח: עליית שישק
5. פס' כט-לא: מות רחבעם
 
1. פס' א-יח: חוליו ומותו של בן ירבעם

א. פס' א –ד: מדוע ירבעם שולח את אשתו ומדוע היא מחופשת? ממה הוא מפחד? כמו כן, מה זה יעזור והרי הוא רוצה שהנביא יאמר מה יהיה עתידו של הילד אולם כיצד יאמר אם הוא לא ידע מי נמצא לפניו?! יש אומנם לשים לב שירבעם ציווה אותה להתחפש בעיקר מפני האנשים ("ולא ידעו" - ב) משום שבמעשה זה הוא למעשה סותר את כל המפעל שלו בכך שהוא כביכול מראה שהוא מאמין בנביאי ה' ולא בנביאי השקר שלו. בכיוון עקרוני זה כותב המלבי"ם. אולם השאלה שלנו קיימת עדיין ביחס לאשת ירבעם משום שהיא, כפי שמתואר בפס' ה, כן מנסה להעלים את זהותה גם מפני אחיה. המלבי"ם מתייחס גם לזה ומציע שבאמת הנביא היה משיג תשובה מאוד נקודתית בדומה לאורים ותומים והוא רק ישאל את ה' האם הילד יחיה או לא גם בלי לדעת מי זו האשה שלפניו. אפשר שבאופן כללי ירבעם ואשתו מאמינים שלנביא יש כוח עצמאי בהחלטה מה יקרה והוא לא רק מגיד עתידות ולכן ניסו להסתיר את זהותם.

ב. פס' א-טז: מדוע יש צורך בנבואה זו של אחיה דווקא עכשיו? אם יש צורך לומר את הדברים לירבעם, מדוע לא נשלח נביא ומדוע ה' חיכה עד שתבוא אשת ירבעם? מדוע הנבואה על מותו של הילד מתערבבת כאן עם עונשו של ירבעם? נראה שיש כאן 'ניצול' של הסיפור עם הבן על מנת לאמת את הנבואה. אשת ירבעם באה לדבר על הבן ואחיה פותח את דבריו עם עניין אחר לגמרי אלא שבסופו של דבר הוא חוזר לילד ועושה בו שימוש כאות לנבואה שלו: הילד ימות בכניסה לעיר. ברגע שזה קורה הרי שיש אימות לנבואת אחיה באשר לעונשו של ירבעם. זו גם הסיבה מדוע הכתוב חוזר לדבר על העונש לאחר הזכרת מות הילד.

2. פס' כה-כח: עליית שישק

תיאור עליית שישק על יהודה מצומצם ולמעשה הוא מתמקד בכלל בנושא אחר. מצד אחד הוא אכן מתאר את עליית שישק אך אחרי כן הוא מדגיש בעיקר את עשיית מגני הנחושת על ידי רחבעם, שמבטאת את החלשות מלכותו. מבחינה היסטורית, שישק הוא מלך מצרים שמלך באותה תקופה. בדברי הימים ב י"ב (ב-יא) ישנו תיאור מפורט יותר של עליית שישק ושל תגובת רחבעם והשרים: לפי המתואר שם שישק עלה תחילה על הרי יהודה הבצורות וכנראה כבש אותם ואז עלה על ירושלים. לפי הכתוב שם העם נכנע לפני ה' ושמעיה מודיע להם שבשל זאת העיר לא תפגע. לאחר מכן מובא שם כמעט מילה במילה התיאור שלפנינו. על כל פנים, לפי המתואר שם השוד של שישק הוא ריכוך של מה שאמור היה לקרות, חורבן העיר! (על כך ניתן לקרוא עוד בפוסט מאת פרופ' יהודה אליצור)
מידע היסטורי על כיבושי שישק בארץ ישראל ניתן ללמוד גם מכתובת שנמצאה במצרים בעיר כרנך ומתארת רשימת ערים שכבש שישק הראשון ביהודה ובישראל. עיקר התיאור שם מתרכז בערים מממלכת ישראל בשני עברי הירדן.