זכות השערים

"שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה" (תהילים כ"ד, ז-י)

ילקוט שמעוני סימן תרצ"ט

"שאו שערים ראשיכם"  - מי אמר הפסוק הזה? שלמה אמרו,
שעשה ארון של עשר אמות והכניס את הארון לתוכו ונשא אותו להכניס לבית קדש הקדשים, כיון שהגיע לפתח בית המקדש, היה הפתח של עשר אמות והארון של עשר אמות ואין עשר אמות יכולין ליכנס בתוך עשר אמות, ועוד שהיו טוענין בו, כיון שראה שלא היה יכול להכניסו, היה מתבייש ולא היה יודע מה לעשות.
התחיל מתפלל לפני הקב"ה: "שאו שערים ראשיכם וגו' ויבא מלך הכבוד".
באותה שעה בקשו השערים לירד ולרוץ את ראשו של שלמה, שהיו סבורים שמא על עצמו הוא אומר,
אמר לו: "מי הוא זה מלך הכבוד?"
אמר להם: "ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה" כו'.

[מה עשה? הביא] ארונו של דוד וראו ארונו ומיד נענה.
אמר להן הקב"ה [לשערים]: אתם חלקתם לי כבוד, חייכם כשאחריב את ביתי אין כל אומה שולט בכם, כל כלי בית המקדש גלו לבבל, שנאמר: "ומכלי בית ה' הביא נבוכדנאצר (מלך בבל) לבבל" (דברי הימים ב ל"ו) אבל השערים במקומן נגנזו, שנאמר: "טבעו... שעריה" (איכה ב', ט).

ויש אומרים:
השער היה קטן (עשרים) [חמש] אמות ארכו וב' וחצי רחבו, והארון היה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו,
וכי לא היו אמה וחצי נכנסות בתוך שנים וחצי?!
אלא באותה שעה דבקו שערים זה בזה, ואמר עשרים וארבעה רננות וכו'

ילקוט שמעוני - ילקוט שמעוני - לקט אגדות, בדרך פירוש או דרשה, המלוקטות מהתלמוד ומספרי מדרש קדמונים, ומסודרות כסדר התנ"ך. חלוקות הדעות מי חיבר את הילקוט. הוא נזכר לראשונה בדברי האברבנאל. בילקוט שני חלקים: תורה, ובו 963 רמזים; נביאים וכתובים ובו 1085 רמזים.