ויתחזק יותם - לפני ה'

פרקנו עוסק במלכות יותם. יותם הוא מלך שאנחנו יודעים עליו מעט מאוד, אולי המעט ביותר שאנחנו יודעים לעומת כל מלך אחר ביהודה. בספר מלכים תיאור מלכותו מסתכם בעיקר בנוסחאות קבועות. התוספת היחידה שמעבר לנוסחאות הקבועות היא: "הוּא בָּנָה אֶת-שַׁעַר בֵּית-ה' הָעֶלְיוֹן" (מלכים ב ט"ו, לה). גם בספר דברי הימים אין לנו הרבה מידע על יותם, אך ספר דברי הימים מרחיב את המידע שיש לנו מספר מלכים.

כפי שאפשר לראות ממבנה הפרק, פרקנו מסודר בצורה כיאסטית, כך שבמרכז הפרק עומדים שני עניינים: בנייה ביהודה וניצחון על בני עמון. בשני המקרים מדובר כאמור בהרחבה של ספר דברי הימים מעבר למה שמסופר לנו בספר מלכים. לאור סידור המבנה בצורה כיאסטית יש להבין מה הקשר בין הבנייה ביהודה והמלחמה בבני עמון?

נראה לי שהיחס בין שני איברים אלה במבנה צריך להיות דומה ליחס שבין האיברים הסמוכים להם - שיפוט המלך. באיבר הראשון מצויין כי יותם אמנם עשה הישר בעיני ה' אך: "רַק לֹא-בָא אֶל-הֵיכַל ה' וְעוֹד הָעָם מַשְׁחִיתִים" (ב). באיבר המקביל הביקורת על יותם נעלמת, והוא זוכה לשיפוט חיובי: "וַיִּתְחַזֵּק יוֹתָם כִּי הֵכִין דְּרָכָיו לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהָיו" (ו). כלומר על אף הביקורת שנאמרה קודם לכן, יותם "התחזק" והוא הלך בדרך ה'. תפיסה זו המציגה את המלך בצורה חד ממדית, צדיק או רשע, אופיינית לדברי הימים.

באותו אופן אולי יש להבין גם את היחס בין בניית הערים והניצחון על בני עמון. כזכור אביו של יותם, עוזיהו, בנה גם הוא ערים ביהודה אך בעקבות הבנייה "גבה ליבו". נראה כי גבהות הלב קשורה לבנייה המאסיבית ביהודה. הפועל חז"ק מופיע ארבע פעמים בפרק ההוא, ובפעם האחרונה בפסוק: "וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד-לְהַשְׁחִית" (כ"ו, טז).

יותם הצליח לעשות את מה שאביו נכשל בו. יותם בנה ביהודה בצורה מאסיבית אך עם זאת הוא הצליח בדרכיו ולא התגאה במעשיו. לכן יותם מצליח לנצח את בני עמון. כך יש להבין את יחס המרכיבים במבנה: על אף שיותם בנה ביהודה, הוא ניצח את בני עמון. בניגוד לעוזיהו ש"וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד-לְהַשְׁחִית" יותם מתחזק לפני ה': "וַיִּתְחַזֵּק יוֹתָם כִּי הֵכִין דְּרָכָיו לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהָיו".