בשירו של נתן אלתרמן "הנה תמו יום קרב וערבו" האם מתמודדת עם בשורת מות הילד בגבורה. הנאום הפטריוטי שלה נותן ביטוי לתחושת הלוחמים המעריכים את עצם יכולתם להלחם על אדמתם. ולמרות האמירה הזו, "קולה הרעיד", כאם אנושית.