הצלחתו של יהואש היא מעל ומעבר. רוח ההתלהבות האוחזת בליבו, מדביקה את כל העם וממריצה את עושי המלאכה לפעול, לעשות ולחזק. אך בסופו של דבר הצלחתו היתה בעוכריו והוא נופל ברשת ההתלהבות מעצמו ומהצלחותיו.

 

אחרי הזנחה של שנים, הבית זקוק לשיפוצים. והעובדים היומיומיים של הבית לא שמים לב.

המלכה עתליה, שצמחה מתוך חוסר ביטחון עצמי קיצוני, שהביא אותה להרוג את כל זרע הממלכה, העדיפה כזכור להקדיש את תשומת ליבה לבית אחר - בית הבעל. כעת, בהובלת זקן הכוהנים יהוידע, העם כורת ברית עם ה' ומוריד את עתליה (י"א). והנה עולה הילד, שריד זרע המלוכה, יהואש. האיש, אשר בילדותו הוחבא שש שנים בבית ה', מודע היטב למצב הבית. הוא מרגיש מחויבות לבית ששימש לו מקלט בימי ינקותו.

לא פחות מכך, מודע יהואש היטב לתחושות האנשים הבאים בית ה'. הם באים כדי לתת לבית ה' מתוככי ליבם. "כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה'" (ה). לפעמים האנשים נותנים ממש כפי ערך נפשם "איש כסף נפשות ערכו" (שם), ומה גדולה האכזבה כאשר הם רואים את בדק הבית. הכוהנים אשר פועלים בבית, ליבם גס בבית עצמו. אולי הם עסוקים בשגרה היומיומית, ואולי חלקם מרוכזים יותר בכסף שיש להם בו אינטרס - בכסף האשם ובכסף החטאות.

ליהואש אכפת. הוא רוצה שמי שמגיע לבית, יראה שמכבדים אותו ומעריכים את נתינתו. הוא מתקין סמוך למזבח את קופת הצדקה הראשונה. בדלתו של ארון שהוצב בסמוך למזבח, יש כעת חור שלתוכו אנשים יוכלו לשלשל את תרומתם, ולחוש תחושת שותפות בחיזוק בדק הבית עצמו.

יהואש מאתר עושי מלאכה, בונים וגודרים, חרשים וחוצבים. ההוראה היא חד משמעית – לחזק את בדק בית ה'. העם נדבק בהתלהבות של יהואש, ועושי המלאכה רוכשים את אמון העם "כי באמונה הם עושים" (טז).

הצלחתו של יהואש היא מעל ומעבר. רוח ההתלהבות האוחזת בליבו, בהשראת אביו מאמצו יהוידע הכהן, מדביקה את כל העם וממריצה את עושי המלאכה לפעול, לעשות ולחזק.
אך דומה שהסכנה הגדולה של האיש המצליח, היא שהוא נופל ברשת ההתלהבות מעצמו ומהצלחותיו.

הטרגדיה הגדולה של יהואש היא שהצלחתו היתה בעוכריו. האיש שעלה לגדולה כבר בהיותו בן שבע. האיש שניצל כשכל אחיו נכחדו. האיש שצמח בבית ה' והצליח לחזק מחדש את בית ה', מתאהב בעצמו ובכוחו. לאט לאט הוא משתכנע שהוא בעל הבית. הזהב של בית ה' מתערב עם הזהב של בית המלך. כאשר מלך ארם צועד בדרכו לירושלים, יהואש כבר חש עצמו בעל הבית שיכול למסור את כל הזהב הנמצא, הן באוצרות בית ה' והן באוצרות המלך. עבדי המלך הרואים את שכרותו של המלך מכוחו, ורואים שהוא מאבד את זה והולך שבי אחרי הצלחותיו עצמו, מבינים שזה גם הזמן לקשור קשר.

כל עוד התלהבותו של יהואש נותבה לחיזוק בית ה', ונבעה מהאכפתיות שלו לבית ה', העם נהר אחריו. אבל מרגע שהעבדים זיהו שיהואש מאבד את זה, רוכב על גלי עשייתו ומאוהב בעצמו, הם משחזרים את הקשר שהפיל את עתליה קודמתו.

באדיבות אתר 929