השעמום מביא לידי חטא

פרקנו פותח בתיאור "וישב ישראל בשטים" (א). חז"ל דורשים זאת ואומרים שנמשכו אחרי עצת בלעם והתחילו לעשות מעשי שטות. לכאורה זו דרשה שנשענת על רמז מילולי בפסוק אולם באמת מה היתה הסיבה לנפילתם הנוראית של ישראל בחטא זה? הלוא היו מלומדי ניסיון מאבותיהם שמתו במדבר מזה ארבעים שנה. זה דור הבנים שהובטח להיכנס לארץ והבין למי כדאי לעבוד ומי הוא אלוקי אמת...

דומה שהסיבה נעוצה בישיבתם של ישראל. בפרק הפותח את הפרשה נאמר כי ישראל סיימו את מלחמתם עם סיחון ועוג ובחרו לחנות בערבות מואב מעבר לירדן ירחו (כ"ב, א). זהו המקום בו הם נותרים עד הכניסה לארץ. כאן ידרוש משה את דרשתו בת החודשיים לכל אורך ספר דברים ולאחר מכן ייפטר מן העולם ויהושע הוא זה שיכניסם לארץ.

מבחינה מסוימת, יודעים הם כי הגיעו לסוף מסע המדבר. כעת לא נותר אלא לחכות לאות שבו יודיעו להם כי נכנסים לארץ. אין הם כבר דרוכים לכך שהענן יתרומם בכל רגע ויתחילו מסע חדש אל הלא נודע. כעת, הכל כבר ברור ולא נותר אלא לחכות. זהו בדיוק רגע המבחן. בזמן שבו אין מה לעשות ואין דריכות ומתח רוחני - יצר הרע נכנס. משום כך החלו לתור אחר בנות מואב והתגלגלו לעבודת בעל פעור.