פרק י"ב נפתח ברשימת משמרות הלויים והכוהנים, ושיאו בחגיגת חנוכת החומה- טקס מרשים לקידוש ירושלים.

 

1. בפס' כז מסופר על איסוף הלווים מכל מקומותיהם על מנת שישתתפו בחנוכת החומה. אנו נוכחים שוב בחשיבותם של הלווים בעת ההיא למרות מספרם הקטן. שימו לב לתפקיד המרכזי של הלווים בחנוכת החומה ולתפקידים שממלאים הלווים באירועי המפתח של התקופה - היזכרו בעלית עזרא (עזרא ז',ז), קריאת התורה (נחמיה ח',ט,יג), הוידוי (נחמיה ט',ד) ובאזהרות שמזהיר נחמיה לגבי מתנות הלווים (נחמיה י',לה-מ).

 

2. טקס חנוכת החומה וקידוש העיר היה היסוד לדיני קידוש ירושלים בדורות הבאים והוא מחזק את מעמדה של ירושלים כעיר קודש רעיונית והלכתית.
א. שימו לב לשלבים השונים של הטקס. מה הוא כולל? מי משתתף בו?
ב. עיינו במקורות הבאים ובדקו אלו מן המרכיבים של הטקס בפרקנו נקבעו לדורות?
מסכת שבועות פרק ב משנה ב:
... שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים, ובסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות, ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם וכל ישראל אחריהם הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת ...
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו:
הלכה יא: אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך וע"פ נביא ובאורים ותומים ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים שנאמר ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות, ומשה רבינו מלך היה.
הלכה יב: וכיצד מוסיפין על העיר עושין בית דין שתי תודות ולוקחין לחם חמץ שבהם והולכים בית דין אחר שתי התודות ושתי התודות זו אחר זו ועומדין בכנורות ובנבלים ובצלצל על כל פנה ופנה ועל כל אבן (ואבן) שבירושלים ואומר ארוממך י"י כי דליתני וגו', עד שמגיעין לסוף המקום שמקדשין אותו ועומדין שם, ואוכלים שם לחם תודה אחת משתי התודות והשנייה נשרפת וע"פ הנביא שורפין את זו ואוכלין את זו.

 

3. התיאור הארוך והמפורט של חנוכת החומה (החל מפס' כז בפרקנו) והשמחה הגדולה שעמה, מהווה תיקון לתיאור הקצר של יסוד המקדש (עזרא ג',ח-יג) וחנוכתו (עזרא ו',טז-כב). השוו את תיאור חנוכת החומה בפרקנו לתיאורי יסוד המקדש וחנוכתו ונסו לחשוב מה גרם להבדל המהותי באווירה.

 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"